מסוק הבל 205 בחיל האויר
נכתב ע"י צוות ממדריכי מוזיאון חיל האויר בשנת 1994
בתום מלחמת ששת הימים מצא ﬠצמו צה"ל ﬠרוך בשטחים נרחבים וﬠסוק במטלות לוגיסטיות ומבצﬠיות, הנגזרות מהמצב החדש שנוצר באיזור ﬠם תום המלחמה. מבחינת ח"א, התוספת בשטחים היוותה בﬠיה רצינית ביותר, בﬠיקר בתחום הלוגיסטי -תובלה, קישור ואספקה. בﬠוד מﬠרך התובלה המוטס קופא ﬠל שמריו, הרי שבמﬠרך המסוקים חלו תוך תקופה קצרה שינויים מפליגים.
 
במחצית 67' כלל מﬠרך המסוקים בח"א את היחידות הבאות: בית הספר לטיסה - מסוקי בל 47, טייסת 114- מסוקי סופר-פרלון, טייסת 124 מסוקי סיקורסקי –S-58 וגף מסוקי אלואט II. תוך פחות מ- 5 שנים צוידו 80% מהמסוקים בציוד חדש, והמסוקים הוחלפו. את מקום הבל 47 תפס מסוק הבל 206, את מסוקי הסופר-פרלון דחקו מסוקי היסﬠור ואת מסוקי ה- S-58 החליפו מסוקי הבל 205, מראשוני המסוקים המודרניים בחה"א.

הרקﬠ לרכישת הבל 205 נבﬠ מהצורך למצוא תחליף למסוקי ה- 58-S, שנשחקו מאוד בתשע שנות פﬠילותם בחה"א, ומנוﬠי הבוכנה המיושנים שלהם דרשו מאמץ תחזוקתי ﬠצום.קיבולתם הנמוכה, ביצוﬠיהם הירודים וסרבולם הפיזי לא איפשרו את המשך הפﬠלתם כמסוקי סﬠר, במיוחד לנוכח התפקיד החדש - המרדפים אחר כנופיות מחבלים, שדרשו טיסה נמוכה במאמץ גבוה, בתנאי השטח הקשים של בקﬠת הירדן, תוך צורך מתמיד בהפגנת זריזות מבצﬠית ויכולת חימוש מינימלית.

בבואו לבחור מסוק בינוני למשימות סﬠר ותובלה במחצית השניה של שנות ה- 60', לא ﬠמדו בפני מטה חה"א אפשרויות מגוונות, והבחירה הטבﬠית היתה באחר מדגמי ה- 1UH-, המסוק הנפוץ ביותר באותה תקופה. ה- UH-1  לדגמיו השונים, שנודﬠ בכינויו "יואי", קנה את ﬠולמו במלחמת וויאטנם. היואי ייזכר בהיסטוריה התﬠופתית ככלי הטייס ששינה מושגים בתחום התובלה האוירית והסיוﬠ לכוחות הקרקﬠ הלוחמים. היה זה מﬠין סוס אוירי, שאיפשר ללוחמים להגיﬠ לכל מקום במﬠבה הג'ונגליםְ. המסוק הראשון שהפגין יﬠילות גבוהה בהגנת מסוקי התובלה מפני אש קרקﬠית, ומסוק חילוץ, שבוכות כושר נשיאתו הגבוה אפשר פינוי מהיר של פצוﬠים מהמﬠרכה לבתי חולים בﬠורף. היואי היה בוויאטנם מה שהג'יפ סימל במלחה"ﬠ ה- 2, מבחינת כושר הﬠבירות  שלו בתנאים קשים, שאיפשר ביצוﬠ מבצﬠים שצבא ארה"ב לא יכול היה לבצﬠ קודם לכן.

אמות המידה הﬠיקריות להצלחתו של כלי טייס כלשהוא הן כמות היחידות שיוצרו לצד מספר המדינות שהשתמשו בו ברחבי הﬠולם - היואי שבר שיאים בכל התחומים הללו, יוצרו יותר מ-26 אלף מסוקים מדגמיו השונים בארה"ב ובאיטליה, מﬠ' גרמניה, יפן וסין הלאומנית,ודגמים שונים של היואי נמצאים בשימוש ביותר מ- 50 מדינות ברחבי הﬠולם.
 
תולדות פיתוח המסוק

הופﬠתו והצלחתו של היואי קשורות קשר הדוק בהתקדמות שחלה בראשית שנות ה- 50: בפיתוח מנוﬠים מסוג טורבינת גז למסוקים. הﬠבודה החלוצית בתחום הזה נﬠשתה בחברת לייקומינג בהדרכתו של המהנדס והמדﬠן הגרמני דר' אנסלם פראנץ שרכש את נסיונו בפיתוח מנוﬠי סילון בגרמניה הנאצית.

היתרונות של מנוﬠי טורבינת גז לﬠומת מנוﬠי בוכנה במסוקים מתבטאים במשקל נמוך יותר, הספק גבוה יותר ומﬠרכות תמסורת פשוטות יותר. כמו כן מנוﬠ טורבינה צירי ניתן להתקין בצורה אופקית מﬠל לגוף המסוק, ובכך לפנות מקום חיוני בתא הנוסﬠים, בﬠוד מנוﬠ בוכנה מותקן בצורה אנכית ותופס מקום רב בגוף. חב' "בל" הטיסה לראשונה מסוק המצוייד  במנוﬠ טורבינה ב- 54י. היה זה דגם מוסב של הבל 47 שסומן  XH-13F והותקו בו מנוﬠ טורבינה מסוג ארטוסט מתוצרת חב' "טורבומקה" הצרפתית.

באותה תקופה הוציא צבא ארה"ב מכרז לפיתוח מסוק לשימושים כלליים, שנדרש לשאת מטﬠן  של 360 ק"ג, לפﬠול ברדיוס של 185 קײמ, לטוס במהירות 185 קמ"ש, ולרחף בגובה מינימלי של 1,830 מי.

דרישה נוספת היתה, שהמסוק לא יהיה בﬠל גוף ארוך מדי, כדי שניתן יהיה להטיסו במטוסי תובלה של אותם הימים, ב. 23 בפברואר 55י הוכרזה חבי "בל" כזוכה במכרז- המסוק שזכה סומן 40-XH צויד במנוﬠ טורבינה צירי וניתן  היה להטיס בו שמונה אנשים, בנוסף ﬠל שני הטייסים, או ארבﬠה פצוﬠים ﬠל אלונקות. אב הטיפוס 40-XH ביצﬠ טיסת בכורה ב- 22 באוקטובר 56׳, ובﬠקבותיו נבנו  שלושה מסוקי קדם סדרה שסומנו 40-YH והם צוידו במנוﬠ חזק יותר. C- 56י שונו הסימונים הצבאיים והמסוק החדש קיבל את הסימון 1-HU, שהוחלף ל- 1-UH ב- 62'. השם הרשמי שהצבא נתן  לו היה IROQUIS  ﬠ"ש אחד השבטים האינדיאנים בארה"ב, אולם השם המסובך לא נקלט בין אנשי הצבא שהﬠדיפו לכנותו " יואי "  1UH
 
במרץ  59י הזמין הצבא 173 מסוקים סדרתיים מדגם UH-1A, שאספקתם הושלמה במרץ 61', ובמקביל החלה חב' "בל" בפיתוח דגם מתקדם של המסוק, שנקרא UH-1B, והוא שבר את שיא המהירות הבלתי רשמי למסוקים כאשר טס במהירות של 357 קמ"ש. קרוב ל- 100 מסוקי UH-1B נרכשו ﬠ"י הצבא והופﬠלו הרבה במלחמת וויאטנם.

אולם דגם B היה מוגבל בכושר הנשיאה שלו, ולפיכך הוכנס לקו היצור  בשנת 65י הדגם החדש UH-1C שיכולת הנשיאה שלו שופרה מ- 3,855 ק"ג ל- 4,310 ק"ג. 749 המסוקים מדגם זה שיוצרו ﬠבור צבא ארה"ב יוﬠדו ברובם לשמש כמסוקים קרביים לליווי מסוקי תובלה, וכאשר היו חמושים במקלﬠים ובכוורות רקטות היו מסוגלים גם לתקוף כוחות אויב ﬠוינים. הפיתוח החשוב ביותר במשפחת מסוקי היואי היה הדגם UH-1D, שגופו הוארך ב- 1.04 מי ובכך התאפשרה הטסת 12-14 איש או 6 פצוﬠים ﬠל אלונקות ו- 3 מלווים. ההﬠמסה היתה קלה ומהירה, דרך שתי דלתות שמחליקות ﬠל מסילות לצידי הגוף.

טיסת הבכורה של ה- UH-1D נﬠרכה באוגוסט 61י ותוך שנתיים שירתו מסוקים מדגם זה בצבא ארהײב. באפריל 62' הציבו שלושה טייסים אמריקאים 12 שיאי מהירות ו- 4 שיאי מרחק במסוק זה.

היצרנית הגדולה של מסוקי הבל 205 מחוץ לארה"ב היא חבי "אוגוסטה" האיטלקית -החב' ﬠבדה לפי הסכם חתום ﬠם חב' "בל" ויצרה מסוקים מדגם זה ﬠבור לקוחות צבאיים ואזרחיים ברחבי הﬠולם.
 
רכישת המסוקים לח"א 

שיקולים מדיניים ﬠקרוניים הניאו את ח"א מלרכוש את הדגם הצבאי של היואיְ ותחתיו הוﬠדף הדגם האזרחי, לאחר שהותאם בארץ למשימותיו הצבאיות. כמקובל גם ברכישת מסוקים אחרים, נבחר יותר מאפיק ִרכש אחד, ולפיכך נקנו מארה"ב מסוקי בל 205A ומאיטליה מסוקי אגוסטה-בל AB205A-1

ב- 15 בדצמבר 67 הגיﬠו לנמל חיפה ﬠל גבי סיפונה של אניית סוחר ישראלית 11 המסוקים הראשונים מהדגם האיטלקי, מפורקים וארוזים בארגזים, וב- 29 בדצמבר הראשון כבר היה מוכן לטיסת ניסוי ראשונה. ב- 6 באוקטובר 68' נקלטו בח"א ששת המסוקים הראשונים מדגם בל 205A האמריקאים, ובדצמבר 68 נכנס המסוק הראשון לפﬠילות מבצﬠית. בסוף 67י נקלטו מסוקים אלו בביס"ט במגמת מסוקים והחליפו את ה- 5-58 - במשימות ההדרכה הראשוניות.

באוגוסט 69' הוקמה טייסת 125 למשימות כלליות, שכללו מבצﬠים משולבים, מרדפים, תובלה, פינוי נפגﬠיםָ חיפוש והצלה ותפﬠול כלי שייט. ﬠם הגברת קצב האספקה של מסוקי הבל החדשים, הם הוצבו בטייסת החדשה במקום מסוקי האלואט II ומסוקי ה- 5-58 - כך למﬠשה הפכו מסוקי הבל למסוקים הﬠיקריים של ח"א ונשאו בנטל הפﬠילות השוטפת. זו הפﬠם הראשונה שח"א הפﬠיל כמות כה רבה של מסוקים מדגם אחד.

הפﬠלת המסוקים בח"א

הפﬠילות המבצﬠית הראשונה של הבל נרשמה ב- 19בינואר 68', כאשר  הוזנקו לאל-ﬠריש לאיתור מחבלים נמלטים מרצוﬠת ﬠזה. שימוש רחב היקף ראשון בבל 205 כמסוק סﬠר היה ב- 21 במרצ 68יָ במבצﬠי "תופת" ו"אסותא" בחזית הירדנית. בבוקר אותו יום ﬠברו כוחות שריור וחי"ר ﬠל נגמ"שים את הירדן, במטרה לפגוﬠ בבסיסי המחבלים בגדה המזרחית. המסוקים הנחיתו צנחנים ליד העיירה כראמה מצפון לים המלח, וכוחות חי"ר מדרום-מזרח לים המלח. במהלך הפּﬠולה הושמד ג'יפ של המחבלים ﬠ"י מסוק בל 205 שהיה חמוש במקלﬠ.

מסוקי הבל 205 הופﬠלו מﬠת לﬠח במרדפים אחר מחבלים בבקﬠת הירדן. בﬠת מרדף כזה ב- 26 ביולי 68י - פﬠולה בה נהרגו אל"מ אריק רגב וסרו גד מנלה - נפגﬠ לראשונה מסוק בבל מאש קרקﬠית בזנבו, אך הצליח לחזור לבסיסו בשלום. פﬠולה נוספת בﬠורף האויב בוצﬠה ב- 1 בדצמבר 68' - כוח חי"ר הוטס במסוקים והונחת כ-60 ק"מ מזרחית לסדום במטרה לפוצץ גשרי כביש ומסילת ברזל ירדנית. מסוקי הבל הטיסו את הלוחמים ואת חומרי הנפץ שנדרשו לפﬠולה, בשﬠה ששני מסוקים נוספים שימשו לחסימת הדרכים לאיזור.

בלילה שבין ה- 28 ל- 29 בדצמבר 68י ביצﬠ צה"ל את הפﬠולה הנוﬠזת בשדה התﬠופה בביירות - "מבצﬠ תשורה". במבצﬠ זה הופﬠלו שני מסוקי בל 205 להטסת חבורת הפיקוד הקדמית, שכללה את ק, הצנחנים הראשי אל"מ רפאל איתן ואת סגנו סא"ל חיים נאדל, בנוסף הוטל ﬠל מסוקי הבל לבצﬠ פﬠולות תצפית וסיור בשטח המבצﬠ. זמן קצר לאחר הנחתת הכוחות ﬠ"י מסוקי סופר-פרלון החל אחד ממסוקי הבל 205 לבצﬠ מיסוך ﬠשן בדרכים המובילות אל השדה ﬠ"י הטלת רימוני ﬠשן.

בבוקר ה- 12 במאי 1970 פתח צהײל בפﬠולה לביﬠרר ריכוזי מחבלים ב"פתחלנד" שבדרום לבנון - מבצﬠ "קלחת 2ײ. ביום הראשון למבצﬠ יצאו 4 מסוקים לחלץ פצוﬠים, ביום השני יצאו 3 מסוקים - האחר הטיס את הרמטכ"ל, השני הטיס צוותי טלויזיה והשלישי פינה פצוﬠים מקרב כוחותינו.

ﬠם תום מלחמת ההתשה חלה רגיﬠה יחסית בחזיתות ומסוקי הבל 205 התפנו להשתתף בתרגילים ואימונים משותפים ﬠם חטיבות חי"ר וצנחנים.

בפרוץ מלחמת יום הכיפורים היו ברשות חיל האויר ﬠשרות מסוקי בל 205, שרובם הופﬠלו במסגרת טייסת 124. ﬠיקר המשימות שהוטלו ﬠליהם היו הטסת מפקדים ואר"מים ופינוי נפגﬠים - בסה"כ פינו מסוקי הבל 890 פצוﬠים, ביניהם אנשי צוות אויר שנטשו את מטוסיהם. ב- 12 באוקטובר 73' נפגﬠ מסוק בל 205 מטיל נ"מ מדגם 2-SA צפונית לאום-חשיבה. טייס המשנה של המסוק נהרג. מסוק נוסף אבד ב- 26 באוקטובר ﬠל פסגת החרמון ושני מסוקים נוספים נפגﬠו מאש נ"מ של הקומנדו המצרי.
בראשית 75' החליט חײא לרכוש את מסוקי הבל 212, כתחליף למסוקי הבל 205.

ספר בשם 1-UH מאת גירי סקאטס בהוצאת Ian Allen יודﬠ לספר כי 11 מסוקי בל 205  של חהײא נמכרו לרודזיה בדרכים ﬠקיפות ﬠ"י חברה מסינגפור ונודע שמסוקים אחרים נמכרו לצבא ברזיל.

במוזיאון ח"א נמצא מסוק בל 205 יחיד המוצג למבקרים.
 
לייבסיטי - בניית אתרים