נכתב ע"י רס"ב (בדימוס)  יוסי אבני

התקבלתי ל'טכני'-הטירונות

באפריל 1965 התקבלתי ללימודי מקצוע תעופתי בבית הספר הטכני של ח"א בחיפה. התחלתי עם שלב הטירונות במחנה של בה"ד 2 שמעבר לכביש, ליד 'הטכני'. במחנה הזה הוצבתי בפלוגת הטירונים של סרן רוט, ניצול שואה ואיש מרשים מאד. אני זוכר מקרה שקרה בזמן שיצאנו כל הפלוגה לאימוני שדה. סרן רוט הזהיר אותנו שלא נעזוב אף לרגע את הרובה הצ'כי שהיה נשק האימון שלנו.


בדרך חזרה מהאימון, סרן רוט וסמליו עצרו את השיירה וצעק לנו שנסתדר בשלושות כך שיוכלו לבדוק את הציוד שברשותינו כולל הרובה הצ'כי. ברגע מסוים עצר ליד טירון אחד והתחיל לצעוק בהתרגשות רבה 'איפה הנשק שלך?'. הטירון קפא במקום ואמר בלחש שזרק אותו בדרך כי היה כבד והפריע לו בהליכה. סרן רוט צעק שכולנו נשמע 'אני שהייתי במלחמה בידי הנאצים כילד ולא היה לי עם מה להתגונן, בקושי רב ניצלתי מידיהם בעזרת התושיה שלי ובעזרת הרצון העז לחיות. כעת, שלנו יש נשק, אתה כטירון לא שמרת עליו ובכך אתה פגעת בעצמך וגם בכולנו!'. לאחר החזרה למחנה, סרן רוט ביקש אישור להדחת הטירון אשר זרק את רובהו בזמן בצוע אימון צבאי והטירון אכן הודח.

לימודי המקצוע

לאחר הטירונות התחלתי ללמוד את יסודות המקצוע שכללו מתמטיקה, פיזיקה, אוירודינמיקה ועוד. מפקד בית ספר יסודות, באותה תקופה, היה יואל מירון והרב סמל הפלוגתי (רס"פ) היה מזרחי. עברתי את חודשי הלימוד בב"ס יסודות בהצלחה וסיימתי בציון ממוצע גבוה כך שיכולתי לבחור את מקצוע ההמשך. בחרתי במקצוע האלקטרוניקה אך לצערי לא פתחו קורס כזה באותה תקופה ולכןבסופו של דבר, בחרתי את המקצוע חשמלאי מכשירן מטוסים (חמ"מ) שנלמד בב"ס לאחזקת מטוסים.


למעשה, עד לתחילת הלימודים נדרשו עוד כשבועיים, כך שבשבוע הראשון עבדתי בגינון במסגרת של ר"מ רס"ר. רס"ר הבסיס, באותה תקופה, היה מושיקו, איש   קשוח אך עם לב רחב  שדאג לחניכים בהגינות מוחלטת. לאחר מכן, עברתי לעבוד, שבוע נוסף בר"מ מטבח אצל אזרח עובד צה"ל (אע"צ) פולצי'ק, השף של מטבח הקצינים. אצלו למדתי איך לנקות היטב, היטב את הסירים הגדולים הדרושים להכנת האוכל במטבח.

 עברו השבועיים ומיד התייצבתי בקורס חמ"מ 7/65 בו התחלתי ללמוד בשלב חשמל עם המדריך יהודה זהר אשר נטע בנו את האהבה למקצוע. לאחר מכן למדתי מנועים חשמליים בהדרכתו של זי'אן אשר הקפיד שנלפף נכון את רוטור המנוע החשמלי. לאחר מכן המשכנו הלאה עם סמל פלינט, מפקד הקורס שלנו הנערץ והגענו לשלב מכשירי המטוס. התאהבתי במקצוע עם המעגלים החשמליים, המנועים החשמליים ועם מכשירי המטוס המיוחדים במינם. זכורה עבודה מעשית שהשאירה בי חותם-כיפוף מדויק של הקפיץ המחזיר העדין במכשיר סליל נע.

יום אחד, לאחר אימונים רבים עם רס"פ מגמת חמ"מ, עמדנו כמשמר כבוד בעת קבלת פנים למפקד החיל של אז, האלוף עזר וויצמן, הטייס המהולל. בזמן שעמדנו ב'דגל שק' עם רובי הצי'כי ועם רס"פ פרדר מתוח כולו, עבר לידינו האלוף ועצר בדיוק לידי. אני קפאתי מיד ובקושי שמעתי אותו אומר 'בחורי הצעיר איך המצב בקורס שלך ב'טכני'?'. מרוב התרגשות כל מה שהצלחתי למלמל היה 'הכל פיקס, המפקד!' למזלי לא שאל עוד שאלות והמשיך לסרוק את המסדר עם חיוכו המפורסם על הפנים.

סיום הלימודים


ביולי 1966, לאחר שסיימתי בהצלחה את הלימודים שלי בשלבים הספציפיים של המקצוע כגון מרכזים ג'ירוסקופיים וטייס אוטומטי, קיבלתי את התעודה המיוחלת ואישור הלימודים בטכני.

בסיום הלימודים גם קיבלתי הודעה מאד משמחת כאשר הומלצתי על ידי המפקדים שלי להיות מדריך ב'טכני'. יצאתי עם התעודה מ'הטכני' וחזרתי הביתה לאשדוד, היכן סיפרתי להוריי לזר ואילונה וגם לאחותי הלן, שכאשר אתגייס בעוד כ- 8 חודשים אוכל להיות מדריך ב'טכני'.
לייבסיטי - בניית אתרים