נכתב ע"י עודד מרום


מוזיאון חיל-האוויר מצא את מקומו הקבוע ליד בסיס חיל האוויר בחצרים, לאחר 33 שנים מאז קום המדינה, בהן שכנו פריטים היסטוריים הקשורים בתולדות החיל בבסיסים ובאתרים ברחבי הארץ.

הספיט השחור- מטוס הדגל של מוזיאון חיל האויר, מוטס כיום ע"י תא"ל (מיל') דדי רוזנטל (צילום:חזי שמואלי)

ב-16 ביולי 1985 הונחה אבן הפינה למוזיאון, במגילת אבן הפינה נכתב:

"במעמד מפקדים, עמיתים ונכבדים - אשר סייעו במימוש רעיון הקמת מוזיאון לחיל-האוויר, אנו מתכבדים היום, במלאת ל"ז שנים לחיל-האוויר, בהנחת אבן פינה במוזיאון חיל-האוויר בבסיס חצרים אנו חדורי אמונה כי מפעל רב חשיבות זה, יתרום להעמקת והשרשת מורשת חיל-האוויר בארץ ובתפוצות לדור זה ולבאים אחריו..."

ייעוד המוזיאון:

להוות מרכז לאומי שתפקידו לשמר את מורשת חיל-האוויר, לחקור אותה, להציג ולהנחיל אותה, לציבור ישראל ככלל ולדורות הבאים של לוחמי וחיילי חיל-האוויר בפרט, על מנת לקרב אותם לחיל ולמורשתו תוך יצירת זיקה ויחסי גומלין ביניהם.

חיל האוויר החל את דרכו עם הקמת המדינה, מצויד באוסף רבגוני של מטוסים וציוד שנרכשו, נגנבו, ומצאו דרכם בדרכים שונות, מטוסים פרטיים אזרחיים שהשתתפו במלחמת העצמאות, ציוד תעופתי שנרכש או נגנב מרשות המנדט הבריטי בארץ ישראל, וערב רב של מטוסים שנרכשו בכל רחבי העולם.

קצב ההצטיידות המהיר בכוח אדם, בציוד ובמטוסים בשנים הראשונות לאחר קום המדינה, לא איפשר לחיל-האוויר להקדיש תשומת הלב והמשאבים הדרושים לשימור הפריטים ההיסטוריים, חלקם ננטשו בשולי הבסיסים, אחרים מצאו את יעודם כאנדרטאות בקיבוצים, ברחבי הארץ, ואף ביערות קק"ל.  היו כאלה שנמכרו לגרוטאות ונכחדו - ואחדים שימשו להכשרת טכנאים בבתי-ספר מקצועיים ברחבי הארץ.

שרידים שניצלו ממגוון מטוסי הבוכנה הישנים, אוסטר, פיירצ'ילד, פייפר ורבים אחרים, ותיקי מלחמת העצמאות שטסו במסגרת "שירות אויר" של "ההגנה", מצאו מנוחה במקומות שונים ברחבי הארץ ואילו לאחרים לא נותר כמעט זכר, למעט צילומים וחומר משפורסם בעיתונות ובסרטים. המדובר במטוסי הקרב שפעלו בשנים הראשונות דוגמת המסרשמידט, הספיטפייר, המוסטנג, המוסקיטו, הקטלינה, מפציצי B-17, ומטוסי האימון: פוקר, סטירמן, הארוורד, ביצ'קראפט, אנסון, קונסול ואחרים.

חיל האוויר נכנס לעידן מטוסי הסילון עם רכישתם של מטוסי המטאור הבריטיים (דגמים 7, 8, 9, 13) ולאחר מכן לעידן הצרפתי: אורגן, מיסטר, סופר-מיסטר, ווטור, מיראז', סופר-פרלון, ועוד. אין לשכוח את מגוון ציוד הלחימה הרב: תותחי נ"מ, ציוד קרקע, ציוד בקרה, חימוש אווירי ופריטים נוספים כגון ציוד הדרכה.


מטאור 7 מס' 18 מוצג ברחבת המטוסים של המוזיאון (צילום: אופיר הראל)

כל האוסף הענק הזה של ציוד, זכרונות, חוויות, תעודות היסטוריות, צילומים ועדויות, חלקו הרב, כאמור, נכחד ולא נותר ממנו דבר, וחלק מן הפריטים פוזר במקומות שונים, גם בבתים פרטיים.

במרוצת השנים נעשו בחיל-האוויר ומחוצה לו מספר ניסיונות לשנות את המצב. כך הוקם בשנת 1957 בעיר רמת-גן "בית עמנואל", על שמו של הטייס עמנואל רוטשטיין ז"ל שנפל במלחמת העצמאות. מוסד זה אשר הוקם ביוזמת חיל-האוויר, עיריית רמת-גן ומשפחתו של רוטשטיין, הוגדר רשמית כמוזיאון חיל-האוויר, והוצגו בו, בין היתר, חלקי מטוס ספיטפייר, מכשירי מכ"ם היסטוריים ושרידי מטוס אוסטר שרוף ממלחמת העצמאות. אולם, במשך השנים השתנה ייעודו של הבית, שהוסב למרכז קהילתי עירוני.

אחד האנשים בעלי חוש מפותח לשימור המורשת היה סא"ל נוריק הראל, שהחל לאסוף ציוד ומטוסים במסגרת תפקידו כמפקד טייסת תחזוקה בבסיס רמת דוד באמצע שנות השישים. בספרו ("הייה חזק", עורך עודד מרום) מתאר נוריק: "נושא שאני גאה בו במיוחד הוא הקמת מוזיאון זוטא בכנף 1. המוזיאון הוקם בפן-10 והמטוס הראשון היה הספיטפייר השחור שאותו תחזקתי החל מהתקופה בה הייתי הקצין הטכני של טייסת 105. בהמשך הוספתי מטאור 8 ומטאור NF-13. עם הגעתו של ארלזור לב (זוריק) לפקד על הבסיס (נהרג במלחמת יום הכיפורים בהיותי מפקד הבסיס), התבקשתי על ידו לאסוף את כל סוגי המטוסים שהיו בעבר בכנף, אורגן, מיסטר, ווטור".

יוזמות של שימור פריטי מורשת התקיימו גם במקומות אחרים, בחצור ובביה"ס הטכני בחיפה. במהלך השנים נאספו ונשמרו מטוסי קרב סילוניים שיצאו משימוש (פוגה, סופר-מיסטר, סקייהוק, פנטום, מיראז'), מטוסי תובלה ומטוסי אויב מסוגים שונים.
 
תא"ל (מיל') יעקב טרנר מונה למפקד בסיס חצרים בשנת 1977, ופעל לאיסוף את שארית מטוסי העבר הפזורים ברחבי הארץ לבסיס חצרים, ולהקים מוזיאון לחיל-האוויר. מלאכת האיסוף נמשכה תקופה ארוכה שבמהלכה קובצו המטוסים ונאספו לתוך בסיס חצרים. המצב הכביד על הפעילות המבצעית בבסיס ומנע מאזרחים גישה למוצגי המוזיאון הארעי במקום. בשנת 1982 אותר והוגדר שטח למוזיאון, ממזרח ומחוץ לתחומי הבסיס. בשנת 1985 החלה בניית המבנים, המוסכים, והרחבות, והמטוסים הועברו אל משכנם הקבוע.  ב-20 ביוני 1991 נפתח מוזיאון חיל-האוויר באופן רשמי לקהל הרחב.


משאית מנוף ששימשה לפריקת מטוסי האויה 199 ממטוסי התובלה שהביאו אותם לבסיס עקרון (באדיבות עודד מרום)

יותר ממאה אלף מבקרים מגיעים למוזיאון מדי שנה כדי להכיר את ההיסטוריה של התעופה הצבאית במדינת ישראל. ברחבת המוזיאון ניצבים כלי הטיס, ליד כל אחד הסבר על ההיסטוריה שלו; המטוסים, המסוקים והכטב"מ שמוצגים ברחבה הענקית נשמרים במצב בו שירתו בטייסות חיל–האוויר. המבקרים מתרשמים משלושת המטוסים שנשמרים במצב טיסה: הסטירמן, ההרוורד והספיטפייר השחור של האלוף עזר ויצמן ז"ל. "אלה הם המטוסים אשר שירתו בחיל האוויר לפני כשישים שנה, צבועים בדיוק כפי שהיו ואפילו משמיעים את אותה נהמת מנוע עמוקה שנשמעה בשמי הארץ באותם זמנים", אומר אחד מעובדי המוזיאון. באחד המוסכים אף נשמר עזר אימון עתיק, סימולטור ישן בנוי עץ משנות החמישים, בו התאמנתי בהיותי פרח טיס.

המחבר עם אוצר המוזיאון אבי משה סגל ליד מטוס השחק שהוחזר מארגנטינה (באדיבות עודד מרום)

כל התצוגה המרשימה הזו, כרוכה בעבודת אחזקה ושימור יומיומית שנעשית כדי לשמור על האותנטיות והיופי של כלי–הטיס הנדירים. מספר מצומצם של אנשי קבע, כמה חיילים ואזרח עובד צה"ל שכפופים מבחינה מקצועית לטייסת התחזוקה של בסיס חיל האוויר חצרים עוסקים בעבודה שאין דוגמתה בשום יחידה אחרת בחיל האוויר. "אנחנו משפצים את המטוסים ומחזירים אותם לימי נעוריהם, לוקחים מטוס שראה ימים יפים יותר", מספר סרן עמר, הקצין הטכני של מוזיאון חיל–האוויר, "מסירים ממנו את כל שכבות הצבע, בודקים ומתקנים את הסדקים בגוף המטוס, וצובעים אותו בצבע יסוד ובצבעים היה צבוע, כולל מספר הזנב, הסימונים והכתובות ומחזירים אותו עשרות שנים לאחור, ממש כבמיו בשירות המבצעי".

המחבר ליד שיחזור מאמן טיסה (סימולטור) "לינק") שעליו למד בקורס הטיס

התחום השני והמורכב מעט יותר שמעסיק את הגף הטכני של מוזיאון חיל–האוויר, הוא אחזקת המטוסים המשמשים עדיין לטיסה. "המטוסים ישנים מאוד וקשים לתחזוקה מפאת גילם ומפאת רמת הבטיחות שצריכה להיות גבוהה ביותר. אלה מטוסים יחודיים שאין כדוגמתם בחיל האוויר, כאן אין חלקי חילוף ואם משהו מתקלקל קיימת בעיה", מסביר סרן עמר. "הסטירמן למשל, הכנפיים שלו בנויות מעץ ומצופות בד, לא הייתה לנו אפשרות לבדוק או לתקן אותו, אין מטוסים מעץ בחיל–האוויר. אנחנו מתגברים על הפערים בשיתוף פעולה עם סא"ל קלאודיו רודברג, מפקד גף מטוסים ביחידת ההנדסה של יא"א 22 המשמש כמוקד ידע". מטוס נוסף במוזיאון שנשמר במצב טיסה הוא הספיטפייר השחור של האלוף עזר ויצמן ז"ל. מדובר במטוסים נדירים שקשה ויקר מאוד להשיג להם חלקי חילוף. כל תקלה מחייבת את אנשי הגף הטכני של המוזיאון לחשיבה יצירתית. טכנאי המוזיאון מיומנים היטב בביצוע בדיקות השגרתיות שיש לבצע במטוסים, העניין מסתבך כאשר בחלק מורכב כמו המנוע, למשל, צריך לבצע שיפוץ או במקרה גרוע יותר למצוא חלק חילוף. "החלקים האלה נדירים, אפשר לקנות אותם בעולם במחירים גבוהים אבל אורך זמן עד שהם מגיעים", מסביר סרן עמר, "לאחרונה התחלנו להיעזר ביא"א 22, הם אפילו מייצרים לנו חלקים, אין עבודה טכנית שיא"א 22 לא תוכל לבצע, גם אם מדובר ביצור פריט על פי מקור בן 60 שנה".

הרוורד 001- אחד מהמטוסים הטסים של המוזיאון

בשנת 1998 נחנך בשטח המוזיאון "בית הראשונים" על שמו של תא"ל זוריק לב ז"ל, כהוקרה לפועלו ולזכרו. המקום נבנה כך שייצג מגדל פיקוח בימיו הראשונים של בסיס חצרים.

מיקומו של המוזיאון בסמוך לבסיס חצרים הוא בעל מספר יתרונות, ביניהם מזג אוויר יבש התורם לשימור המטוסים, השטח הרחב המאפשר פיתוח ונוחיות תפעול, קשר תחזוקתי לבסיס ולמסלולי הטיסה שלו, וכן תרומה מיוחדת לפיתוח התיירות בנגב, לבית הספר הטכני שבסביבה ולבית הספר לטיסה שבבסיס, המאפשרת לטפח את פרחי הטיס ואת השוחרים על ברכי מורשת החיל. 

הערת המערכת:

במשך 32 שנות פעולתו של המוזיאון, ולאחר שביקרו בו מאות אלפי מבקרים מהארץ ומחו"ל, חלה התדרדרות לא קטנה במצב המטוסים שמוצגים תחת השמש הקופחת וכן במצבו הכללי, למרות מאמצים רבים שמשקיע צוות המוזיאון שנאלץ להסתדר עם תקציב שהולך וקטן מידי שנה. התדרדרות זו גרמה להתמרמרות רבה  ולפירסומים לא מחמיאים בקרב הקהל, פורשי חיל האויר ובקרב הגולשים ברשתות החברתיות.

התמרמרות זו לא נעלמה מעיני מפקדת המוזיאון וצמרת חיל האויר, ולכן הוחלט בשנת 2015 להקים צוות היגוי להקמת המוזיאון מחדש. הצוות הגיש את המלצותיו וחיל האויר פנה למספר אדריכלים מובילים בארץ להגיש את הצעותיהם, וכן הוקצה תקציב לתכנון המוזיאון, מונה מנהל לפרוייקט, הוחל בגיוס תרומות והוחל במיון מאות המוצגים והמטוסים הנמצאים בשטח המוזיאון כדי להחליט מה יוצג ומה יגרט, והכשרת השטח המיועד.בשנת 2017 נבחרה ההצעה הזוכה בתחרות.

מוזיאון חיל האויר החדש יהיה מוזיאון מודרני ואינטראקטיבי,ויכלול את מיטב טכנולוגיות המולטימדיה והתצוגה, ויהיה בו גם מקום לתעשיות התעופה הישראליות. נמשיך ונעדכן.
 
לייבסיטי - בניית אתרים