נכתב ע"י רפי לוסקי
 
שלום חברים

מיום שלישי אפשר היה לראות שבשבת יהיה  בה פוטנציאל לטיסה גדולה.

למען האמת, יש מספר ימים כאלו בשנה, אבל לא תמיד התחזית מתממשת, או שלפעמים, בגלל מגבלות רוח, חיל האוויר, שמישות וזמינות דאון מתאים, לא ניתן לנצל את היום.

אני,המאמין שלי אומר שאם אני אממש 1 מ-10 מהחלומות שלי אני מאושר באדם, ולכן ההכנות הן כרגיל ליום גדול.
 
שבת. אני בשדה ב- 8:00 בבוקר ולא ברור לי מי מהשותפים שלי יגיע. רק ב 9:00 יהודה מקבל החלטה לצאת לשדה תימן מקיסריה.

התחזית היא ליום ארוך עם תנאיי דאייה שימשכו עד 18:00 גם באזור השדה, הבעיה של היום שאין עננים.
 
ב-11:00 בבוקר מגיע יהודה. הדאון מתודלק שלא כהרגלי במקסימום דלק כדי לעלות במשקל ובכך להגביר מהירות. מים בזנב, 7-8 סנדוויצ'ים, 8 ליטר מי שתייה, חצי באסטה של פירות, חטיפי אנרגיה, מכשירי קשר נוספים. לגיבוי מצבר גיבוי נוסף, ובקיצור עמוסים לעייפה בכל מה שנדרש ויותר להצלחת המשימה. בהגדרה התכנון לטיסה של 500 ק"מ.

דקה אחרי הגעתו של יהודה, אנו מתניעים ומסיעים את הדאון הכבד והמדהים שלנו, ה- DG-505MB לקצה מסלול 14.
 
המראה ישר לטרמיקה יפה וחזקה בגובה 5,000 רגל, ואנו יוצאים לדרך לשדרות עד גבול רצועת עזה. בחזרה ליד נתיבות, יש לנו כבר 7,000 רגל, מגבירים קצב וישר לניצנה, משם צמוד לגבול מצרים עד דרומית לעובדה בדרום, קרוב לאילת. בשל מגבלות תעבורה אווירית, אנו מסיימים את הלג השני שלנו אחרי 200 ק"מ. גבה עבודה ממוצע של 5-8 אלף רגל באזור מדברי קשה ומלחיץ מול רוח אף, כאשר אנו כל הזמן שומרים ערכי גלישה למיישר, לציחור, לשיטים ושיזפון, בכל אחד מהם יש שדות בטוחים לנחיתה.
 
הלג הבא שלנו צפונה לדימונה, ומשם לשקף (אזור לכיש) 166 ק"מ עם רוח גבית, מה שמייצר לנו מהירות מדהימה של 104 קמ"ש. השעה כבר 16:00 והיום נראה עדיין מספיק טוב.

משקף התכנון להוא הגיע דרומה כמה שאפשר, שנוכל לסיים חזרה הביתה עם רוח גבית.
 
למרות שתנאיי הדאייה היו מצוינים להמשיך צפונה, עשינו אחורה דרומה בשאיפה שנגיע עד מצפה רמון, מרחק שיאפשר לסיים בבית עם למעלה מ- 500 ק"מ.
נראה מצוין, שוב רוח אף לכיוון דרום, לג של 108 ק"מ במהירות איטית של פחות מ 60 קמ"ש.
 
השעה קרובה ל 18:00 ויש תנאיי דאייה טובים במצפה רמון, מה שאפשר לנו להמשיך עוד דרומה. נראה לא הגיוני להיות בשעה כזו ב- 12,000 רגל במצפה מה שיכול לאפשר לחלום על מרחק של כ- 600 ק"מ.

שוב צפונה. רוח גב טובה אפשרה לנו ערכי גלישה מצוינים של 1  ל 46, לג מדהים עד אשקלון, מרחק הלג 123 קילומטר במהירות נהדרת של 112 קמ"ש.
 
סיבוב לשדה לחזרה הביתה, השמש כבר קרובה לשקיעה. האוויר שקט. הרוח מתחלפת, ושוב יש לנו רוח גבית, הפעם אנו מחלצים מהדאון ערכי גלישה של 1:50 ומחשב הטיסה סופר את הקילומטרים המצטברים. חולפים 600 ק"מ ליד אשקלון.
 
אנו סוגרים את הטיסה המדהימה בכל הזמנים בארץ  644.5 קילומטר, 81 קמ"ש בממוצע, ניקוד ליגה של 686.4.
 
כטייס מרחק, אני מבצע ומשתדל למתוח יותר ויותר את היכולת האישית שלי, מה שמאפשר לי להצליח לשפר ולהשתפר. זו האהבה העצומה שלי להובי המדהים שלנו.

בנמיביה, ההישגים שלנו נושקים ל- 1200 ק"מ, אבל שם מגרש המשחקים לא מוגבל, הגבהים פי 2 ויותר, הדאונים שלנו שם טובים יותר, כאן בארץ חלמנו וחשבנו שטיסה של 500 ק"מ היא לא ברת ביצוע וכיום במועדון "ה 500 קילומטר", יש כבר יותר מאדם אחד. אתמול נוסף למועדון היוקרתי הזה אייל שמש, ופז גולדברג שועט לכיוון. הרף שהצבנו אתמול בהחלט גבוה מאד, והלוואי שהוא יישבר שוב.

טיסה כזו יכולה להתקיים רק אם מכינים, מתכוננים ומתאמנים. עבודת צוות מדהימה עם יהודה חן שממשיך להיות איש צוות מושלם. 

נחיתות רכות.
http://www.onlinecontest.org/olc-2.0/gliding/flightinfo.html?dsId=5763850

(באדיבות רפי לוסקי)

 
 
לייבסיטי - בניית אתרים