נכתב ע"י אל"מ (מיל') גיורא אפשטיין 
 
ב-16 במרס 1970, עשרה ימים לפני הקרב המדובר, הוחלט על יזום קרב אוויר משותף קורנס-שחק להפלת מיגים. הורכבה רביעייה. שמואל חץ -ואיתן  בן-אליהו מטייסת "האחת", ומנחם שרון - אפשטיין. לאחר תדרוך משותף יצאנו למשימה. לקראת התעלה, אליה הגענו נמוך מאוד, משכנו והופנינו מיד מול פטרול של מיגים. גיליתי ראשון קשר עין, ולאחר דיווח לחץ הם גילו, משכו גבוה, ואני ושרון נכנסנו עם המיגים.

היתה רביעייה שהתפצלה לשני זוגות וכל אחד מאיתנו נכנס אחרי זוג. שרון ,שהטיס את שחק 77 רדף ולא סגר, ואני רצתי מיד לטווח טילים, שיגרתי טיל מטווח 800 מטר מצוין מאחור. הוא התפוצץ קרוב מאוד למיג, שהלך לו מבער. הייתי בטוח שהוא נפגע ויפול. עזבתי אותו, סגרתי אחרי מטוס אחר ויריתי בו מטווח 400 מטר בתותחים. לא פגעתי.

שברתי מערבה, ראיתי שאני נקי ושהיתר עדיין בקרב, וחזרתי מיד. גיליתי זוג מיגים, נכנסתי אחריהם, סגרתי לטווח 200 מטר ויריתי את כל התחמושת בכיוון טוב, כשאיני פוגע. הודעתי "גומר תחמושת" ויצאתי ממנו, כשחץ נכנס אחריו אך מאבד.

בינתיים מיג ששרון רדף אחריו (כנראה זה שנפגע מהטיל שלי) נכנס לאדמה. ואז הודיע להפסיק קרב ולחזור. חזרתי מתוסכל ומרוגז. הסתבר שחוץ ממני כל היתר לא עשו כלום. איתן (בן-אליהו) ירה על מישהו ולא פגע, חץ ושרון לא שיגרו ולא ירו. את המיג באדמה נתנו לשרון.

למזלי, תשעה ימים מאוחר יותר יצאנו שוב לפיטרול בתעלה, אני בשחק 77  ומיכאל צוק. צורפנו ליורם אגמון שחזר מתקיפה, גמר דלק והלך הביתה. אז הגיעו עודד מרום  בשחק 15 ובהרב בשחק 81 וצורפנו אליהם לרביעיה.

פיטרלנו קצת זמן, ונלקחנו ליירוט רביעיית מיגים שפיטרלה מערבית לנו. גיליתי אותם והודעתי למרום. חלפנו על-פניהם והלכתי על מיג. סגרתי לאט. צוק ביקש וקיבל ממני רשות לחתוך וללכת עליהם. הוא נכנס והחלה רדיפה, כשאני מחפה על צוק. בינתיים מרום, הלך אחרי מיג אחר ואחרי שפגע בו בתותחים, הפיל אותו בטיל הדרן בפגיעה ישירה. הטייס נטש, וכל הקרב בהמשך היה סביבו, כשאנחנו חולפים לפעמים קרוב מאוד אליו והוא מנפנף בידיו ורגליו, כנראה לסמן שלא נירה בו.

בהרב, שהיה ללא מטרה, היה גם הוא באזור שלנו. הבקר הודיע על רביעיית מיגים נוספת המצטרפת לקרב ממערב, וגיליתי אותם יורדים עלינו מלמעלה והולכים על צוק. הם שיגרו, צעקתי לו לשבור, הוא שבר והטיל חלף. הם המשיכו עליו לתותחים, כשהוא שובר חזק וזורק אותם קדימה. אני, שהייתי בצד, המשכתי עליהם מיד ונכנסתי מיד אחריהם. הם היו זוג במבנה קרבי להתקפה. סגרתי אחרי  המטוס האחורי במשיכה למעלה, ובטווח 400 מטר נתתי צרור לא ארוך. הוא התפוצץ ונדלק מיד. המשכתי מיד אחרי מספר אחד שלו, שנכנס לספליט חריף, ורצתי אחריו. סגרתי טווח, וב-200 מטר, ביציאה מהצלילה, נתתי צרור שפגע לו בכנף שמאל. הכנף נפלה, הוא נכנס לסחרור בלתי נשלט ונכנס לאדמה. כל הזמן הזה המשיך צוק ללוות אותי.בינתיים, בהרב הלך אחרי הזוג שאנחנו עזבנו ובצרור אופייני, בהיסט ללא כוונון, הצליח להפיל אחד מהם. חזרנו לנחיתה ברפידים.

 
שחק 77 של טייסת הקרב הראשונה בהמראה (באדיבות רענן וייס)


על הקרב ב-25 במרץ סיפר לנו עודד מרום:

"קלמר זנק". האצבע על כפתור ההתנעה של מיראז' מספר  זנב 715, רעש האוויר הדחוס הפורץ ממכלי ההתנעה, יבבת המנוע ורעד המטוס. עוד זינוק של זוג מיראז'ים אל שמי תעלת ­סואץ.

נסקנו בכוח מלא לכיוון קנטרה שם הסתובבה, לדברי הבקר, רביעיית מיגים. לאחר כחצי דקה שמענו על הערוץ השני את הזוג השני מוזנק אף הוא. "יהיה חם ושמח" חשבתי. על ערוץ הבקר המשיך שטף ההוראות "מיגים נוסקים לגובה מערבית לקנטרה", "כיוון 240 כוח מלא". על הערוץ השני הוריתי למוביל הזוג השני לקחת כיוון לקנטרה בכוח מלא. סמכתי על הבחור שימצא אותנו שם, לא היה כל סיכוי שיגלה אותנו במכ"מ. בגלל השמישות הנמוכה של מכ"מ "סירנו" הצרפתיים ומחשש לתקלות שיפגעו בשמישות המטוס נהגנו לא להפעיל אותם כלל בהזנקות לקרב אוויר. לאחר מספר דקות ראיתי את המיגים, רביעייה, משאירים פסי התעבות לבנים גבוה מעלינו ומערבית לנו. הודעתי למוביל הזוג השני "מעכשיו אתה 'קלמר 3', נסה לשמור מרחק ולהיכנס אחריהם בזמן שירדו עלינו", החלטתי לשמש הפעם פתיון, ובידיעה שלא נוכל להגיע לגובה שלהם, נותר לי רק לנסות למשוך אותם אלינו. ידעתי שאני מכניס את עצמי למצב נחות ומסוכן, אבל הייתי בטוח שאוכל לצאת מזה, ואף לנצח. בן הזוג שלי הבין מה הולך לקרות ולא אמר מלה ברדיו.

רביעיית המיגים בלעו את הפתיון. הם חלפו גבוה מעלינו, ראו את המטוס שלי ושמחים בטיפשותם הורידו את האף וצללו אל מאחורינו, אל מאחורי הזוג הראשון. הם לא הבינו שנכנסו למלכודת, אל בין שני הזוגות שלנו. "מה קורה" שאלתי את מספר 3, מוביל הזוג השני. "הם לפנינו" יכולתי להבחין בחיוך שלו בין המילים.

מרגע זה היה קצב האירועים מהיר ביותר, הזמן היה קצוב והיה הרבה מה לעשות. לאסוף מהירות כדי למשוך לגובה. לשים לב ולשבור מטילי ה"אטול" הרוסיים שהמיגים ישגרו אלינו תוך שניות, ולהקשיב לבקר שאמור להפסיק את הקרב משיקולים של המפקדה, שידעו על מספר רב של מיגים הממריאים מכל שדות התעלה אל הקרב המתחולל מעל קנטרה. שניות אחדות לאחר שמספר 3 שלי דווח שהם הפילו את זוג המיגים האחורי, היה קולו של הבקר ברדיו "הפסק קרב". האם זה הזמן להפסיק את הקרב? שני מיגים מאחורינו ולמי אכפת מה אומרים ברדיו. עכשיו צריך להפיל אותם, או להפסיק ולנסות לברוח. "קלמר, הפסק קרב" התעקש הבקר בקול רם ברדיו.

"אנחנו בחיסרון מנסים לנתק מגע" עניתי על ערוץ הבקר,ועל הערוץ השני הודעתי "שתיים, תמשיך אתי, אנחנו מושכים למעלה, שלוש וארבע לכו הביתה". משכנו תלולות לגובה, אל השמיים המבריקים, ובגלגול חריף ופנייה ספירלית המשכנו בצלילה אל מאחורי זוג המיגים המופתע שלא הבינו כיצד הגענו פתאום על מאחוריהם. בעדינות ייצבתי את הכוונת אל גופו המארך של המיג האחורי, הוא שבר בפראות חלקיק שנייה לאחר שסחטתי צרור כדורים ארוך אל מרכז גופו. "מאוחר מדי" שמעתי את עצמי אומר. הכדורים השיגו אותו והוא התפוצץ. במבט חטוף שמאלה הבחנתי במספר 2 שלי פותח באש מאחורי המיג השני. המיג התפוצץ. שברנו למטה, הרחק ונמוך מן הקרב שהסתיים בהפלת כל רביעיית המיגים¬ והרחק מהמון המיגים הנוסקים אל הקרב שכבר דעך. חצינו את תעלת סואץ ממערב למזרח בגובה צמרות העצים, וארבעה גלגולי ניצחון מעל המסלול בישרו למכונאים הצוהלים שלא לחינם עבדו וטרחו.

 
  
 
לייבסיטי - בניית אתרים