נכתב ע"י אברהם שחק

באדיבות עודד מרום

 
השימוש במטוס בישראל

המטוס נחת בבסיס חיל האוויר חצור ב 16 לאוגוסט 1966.


מטוס המיג 21 העירקי כפי שנראה כשנחת בחצור

חיל האוויר החליט לבדוק את תכונותיו וצורת תפעולו. לצורך זה הוקם צוות טכני מצומצם המורכב מטכנאים ותיקים שכלל קצינים טכניים ומפקדי גפים בבסיס.

סא"ל דני שפירא טייס הניסוי הראשי של חיל האוויר שיועד להטיסו נפגש עם הטייס העירקי ולמד ממנו את מה שניתן על הטסת המטוס. למעשה היה גם העתק של ספר הטייס באנגלית אשר כלל תאור קצר של המערכות וצורת התפעול שאפשר לדני להמשיך ללמוד בכוחות עצמו. לצוות הטכני לא היתה ספרות טכנית ולכן נאלץ ללמוד את המעט מאותו ספר טייס שאפשר לימוד כללי ודי שטחי של מערכות המטוס. את הטיפול במטוס וכל הכרוך בהכנתו לטיסה נאלצו ללמוד לבד וזה דרש גם אלתורים כדי להתאים את מערכות השרות המערביות למטוס הרוסי (התאמת סוג דלק, שמן מנוע, החלפת חיבורים למילוי חמצן ואוויר והתאמת חיבור מתח V28 חיצוני לצורך התנעה).
 
הצוות הטכני הראשון ליווה את המטוס במשך כשישה שבועות והכין את המטוס לביצוע שתי הטיסות ראשונות. בסיומן הוחלט שהקצינים יחזרו לתפקידם המקורי כמפקדי גפים בבסיס ואת המשך הטיסות יבצע צוות טכני שיתמנה לתפקיד זה כמשימה קבועה. הוקם צוות חדש שכלל שני טכנאים ותיקים בבסיס בעלי ניסיון רב שצברו בעבודתם על המיראז', המטוס המקביל מאותו דור של המיג ששרת בחיל האוויר. הצוות החדש כלל את רס"ל אברהם כחלון כאחראי על תחזוקת המערכות המכאניות וסמ"ר אברהם שחק כאחראי על תחזוקת מערכות הבקרה החשמליות. הצוות החדש התחיל את עבודתו על המיג ב 2 לאוקטובר 1966 לאחר שקיבל הסבר קצר מהצוות הראשון על תפעול המטוס.
 
הפעילות השוטפת להכנת המטוס לטיסה כללה את הפעולות הסטנדרטיות  – שירותים רגילים כמו מלוי דלק, שמן מנוע, לחץ אוויר במכלי האוויר (מערכת המעצורים פעלה על לחץ אוויר), חמצן, התקנת מצנח מעצור וביצוע בדיקות יומיות ובדיקות לפני טיסה. לאחר מספר חודשים בהם בוצעו מספר לא מבוטל של טיסות, רכש הצוות הטכני ניסיון והבנה של מערכות המטוס (וזאת למרות שלא היתה ברשותם ספרות טכנית). בשלב ההוא לא היו לחיל האוויר חלקי חילוף אבל הרוסים בנו מערכות פשוטות שלא התקלקלו.
 
בתקופה הבאה מאוקטובר 1966 עד תחילת 1967 סא"ל דני שפירא, הטייס הישראלי היחיד שהטיס את המיג, ביצע טיסות רבות בהן הודגמו ההבדלים בביצועי המיג מול ביצועי המיראז'. במהלך כל הטיסות ליוה את דני מטוס מיראז' מוטס ע"י רס"ן עזרא אהרון מטייסת 101. היו מספר טיסות גם מול מטוסי ווטור וסמב"ד. דני הדגים לטייסים את החסרונות והיתרונות של המיג מול המטוסים שלנו.
 
הטיסות מול מטוסי חיל האוויר התבררו כתרומה משמעותית לטייסים במלחמת 6 הימים שארעה מספר חודשים אחר כך. עשרות רבות של מטוסי מיג 21 הופלו ע"י טייסי המיראז' של חיל האוויר. גם טייסי ווטור וסמב"ד, מטוסים נחותים לעומת המיג הצליחו להפיל מיגים. כנראה בגלל אותו התרגול המוקדם מול דני והמיג.
 
תקופת קצרה לפני מלחמת ששת הימים התחילו המצרים לשלוח טיסות צילום של מטוסי מיג 21 ממצרים, לטוס בגובה רב מעל הנגב ובעיקר לכיוון הכור הגרעיני ליד דימונה.המיראז'ים שלנו לא הצליחו להשיגם כי למיג היו ביצועים עדיפים בגובה רב. דני העלה רעיון מקורי - ננסה "לתפוס" את המיג המצרי על ידי המיג שברשותנו.

באמצע חודש מאי 1967 הוחלט להתקין על המיג שני טילי אוויר-אוויר מסוג שפריר 2 של רפא"ל (שהיו אז בשלב אבטיפוס). ההנחה של דני היתה שהמיג שברשותנו בעל התכונות הזהות למיג החודר, יצליח במקום בו נכשלו המיראז'ים. בוצעו שינויי חיוט ומבנה, הותקנו שני נושאי טיל ושני טילי שפריר דגם 2 צבועים באדום, ובמקביל, הוחלט לצבוע את המיג בצבעים בולטים כדי להבדילו ממיגים של הצד השני ולמנוע שמטוס שלנו ינסה להפילו בטעות.הצביעה היתה מאוד מיוחדת – פסים שחורים ואדומים בצבעים זוהרים על גב המטוס ופסים אדומים לבנים על מייצב הכיוון. קצות הכנפיים והגה הגובה נצבעו באדום כך שיהיה קל לזהותו מכל כיוון. וכמובן המספר 007 (השראה מסרטי ג'ימס בונד) נצבע על החלק האחורי משני צידיו.

בסיום ההתקנה בוצעו מספר טיסות ניסוי לבדיקת פעולתם של הטילים ואז הוצב במטוס בכוננות להזנקה מיידית בעמדת היירוט של טייסת 101 כשדני יושב חגור בתא ואיש צוות קרקע (א. שחק) צמוד ומוכן ללהציאו לטיסה.אולם המיגים הפסיקו להגיע ודני לא המריא ליירוט.
 
ב 5 ליוני 1967 בבוקר החלה מלחמת 6 הימים. הכוננות של המיג הסתימה והוא הועבר לאחסון במוסך בבסיס.
 
שבוע אחרי סיום מלחמת ששת הימים נסע הצוות הטכני (כחלון ושחק) לביר גפגפה בסיני – בסיס של חיל אוויר המצרי של מטוסי קרב שנפל לידנו במהלך כיבוש חצי האי סיני. בבסיס התגלה מחסן בו נמצא ציוד רב למיגים שכלל כמות גדולה של חלקי חילוף, ספרות טכנית ושרטוטי מערכות של מטוסי מיג 21. הציוד הועבר בשלמותו למחסן שהוקם בדת"ק בחצור בו המיג הוצב. כעת עם ספרות וחלקי חילוף יכול חיל האוויר לתחזק את המטוס לתקופה ארוכה.
 
אולם לאחר המלחמה הטיסות של המיג לא חודשו בקצב הקודם - הצורך המבצעי הצטמצם לאור תוצאות המלחמה.
 
בשלב זה עזב רס"ל אברהם כחלון את הפרויקט ובמקומו צורף רס"ל יוסי אלעזר שיהיה אחראי למערכות המכאניות. אברהם שחק שנותר מהצוות המקורי (שבינתיים גם עלה לדרגת רס"ל) הפך באופן מעשי לראש הצוות (crew chief) של המטוס – ניהול שוטף של כל הקשור לתחזוקתו והטסתו.
 
בחלק האחרון של 1967 הוחלט לאפשר לחילות אוויר זרים לבדוק את המטוס. הצביעה שלפני מלחמת ששת הימים הוסרה ואתה המספר 007 וסמל חיל האוויר. המטוס נראה נקי בצבע כסף המקורי ללא סימנים מזהים. תחילה היו אלו האמריקאים שהגיעו עם צוות גדול. ברור שהביקור נחשב לסוד כמוס (כדי לא להסתבך עם הרוסים). כדי לשמור על סודיות, הם הגיעו בלילות ונכנסו דרך השער האחורי של הבסיס שלא היה בשימוש. אבל אחרי זמן קצר הם התחילו להגיע בבוקר כדי לאפשר יום עבודה מלא.בשלב הראשון הם בדקו את המטוס חיצונית ובעיקר ביצעו מדידות מפורטות של גוף המטוס, הכנפיים והזנב. והמדידות נועדו לארגן את ההובלה של המיג בתוך מטוס תובלה לארה"ב.


בחזרה מטיסה. המיג אחרי שהוסרו הצבעים לפני ביקור נציגי חילות אוויר זרים

בתחילת ינואר 1968 חזר הצוות אמריקאי לביקור שני והפעם הם הביאו מתקן גדול עליו ניתן היה להניח את המטוס לצורך הובלתו לארה"ב.המטוס פורק למספר חלקים עיקריים (גוף, כנפיים וכד') והוצב על המתקן שהוכן על ידי האמריקאים מראש. הציוד העומס על משאית והועבר בלילה לנמל התעופה לוד (היום נתב"ג)  שם הוכנס למטוס תובלה אמריקאי מסוג C-141.המיג הגיע לארה"ב בשבוע השלישי של ינואר 1968 ושהה שם כשלושה חודשים בבסיס סודי (אזור 51) של חיל האוויר האמריקאי. הם ביצעו כ 100 טיסות בה נמדדו ביצועי המיג מול כל מטוסי הקרב ששרתו בחיל האוויר ובחיל הים האמריקאי. בשבוע השני של אפריל 1968  הוחזר המטוס לארץ, הורכב מחדש וביצע מספר טיסות (לבדיקת כשרותו).

בעת הניסויים בח"א האמריקאי

לקראת יום העצמאות של שנת  1968 הוחלט שהמיג יטוס מעל המצעד הצבאי שנערך בירושלים. לצורך זה, המטוס נצבע בצבעי אדום לבן (לפי סכמה שהכין הטייס דני שפירא) ואת המספר 007 בצורה בולטת צבעו על חלקו הקדמי. בחלק השני של שנת 1968 הוצג המיג בתערוכות שהוכנו בבסיס חצור וגם הוצג לקהל הרחב בתערוכה שנערכה בגני התערוכה בצפון תל אביב.

 
  מטוס המיג 21  בתצוגה בחצור (באדיבות גולן מקמיל) לקראת היציאה לטיסה ביום העצמאות 1968. סא"ל דני שפירא בתא הטייס ורס"ל אברהם שחק ראש הצוות הטכני עומד לידו על הסולם
 
  לפני הטיסה מעל מצעד יום העצמאות 1968 שנערך בירושלים בהסעה לקראת הטיסה מעל מצעד יום העצמאות 1968 בירושלים.

בתחילת 1969 הועבר המטוס פעם נוספת לארה"ב למשך מספר חודשים והוחזר בסוף השנה. במהלך  1970 המטוס הועבר פעם שלישית לארה"ב והפעם לתקופה ארוכה (כ 15 שנים).בשנת 1985 הגיע לארץ מטוס תובלה ענק מסוג Galaxy C-5A של חיל האוויר האמריקאי ובתוכו מטוס מיג 21.המטוס הועבר בתובלה קרקעית למוזיאון חיל האוויר בחצרים ושם הורכב מחדש. במהלך ההרכבה התברר שהמטוס שהוחזר לא היה המיג המקורי שנמסר לאמריקאים ב 1970. כעבור מספר חודשים המטוס הוחלף במיג אחר (שגם הוא לא היה המיג המקורי).

אי שם בשנות ה 90 מסר אברהם שחק למוזיאון חיל האוויר תמונותיו של המיג כפי שהיה צבוע לכבוד יום העצמאות של שנת 1968. המטוס נצבע בהתאם וכך הוא עומד במוזיאון עד היום.


מטוס המיג 21 המוצג במוזיאון ח"א בחצרים

 
 
לייבסיטי - בניית אתרים