בשלהי מלחמת יום הכיפורים הגיעה פקודת משימה לחדר המבצעים של טייסת האחת, והורתה לבצע הפצצה אסטרטגית על בתי הזיקוק שבאזור חומס ומאגרי דלק בחן עייש שבצפון סוריה, וזאת במטרה לשכנע את הסורים שכדאי להם להפסיק את המלחמה. את התקיפה עתידה היתה לבצע רביעית מטוסי קורנס של הטייסת בליווי של רביעית מטוסי שחק של טייסת הקרב הראשונה.
טייסת האחת ביקשה שגם רביעיית הליווי להגנת המפציצים תהיה רביעיית קורנסים של הטייסת ומטה ח"א נענה לבקשה ונתן לטייסת יד חופשית לתכנן את התקיפה (ולהביא לאישורו, כמובן). התקיפה תוכננה ע"י שני נווטי המובילים, עמירם טלמון במוביל התקיפה ויורם רומם במוביל היירוט. התכנון היה שרביעיית התקיפה תטוס מעל הים ותכנס בדממה ובגובה נמוך ו דרך הרי הלבנון לסוריה, בעוד שרביעיית היירוט תטוס מעליהם בגובה 20,000 רגל.
מספר יורם רומם:
הרעיון היה שכל מי שמגן על סוריה באותו זמן יראה אותנו, המיירטים, ולא יתעסק עם התוקפים. התוכנית עבדה כמו שעון שוויצרי. בשעת צהריים המראנו מחצור וטסנו בדממת אלחוט.
את המטוס המוביל, מספר 609 הטיס רון חולדאי ואני כנווטו, מספר 2 חיים רותם ונווטו אמנון טמיר, מס' 3 טייס (שהיה אז מוביל צעיר) דן חלוץ ונווטו יהואר גל, ומס' 4 יגאל סתוי עם נווטו שמואלי. הבקר הודיע בקודים שרואים אותנו ויש שתי רביעיות מיגים המפטרלים מעל אזור המטרה.
הבקר מודיע על מפגש. אנחנו מגלים אותם עם המכם ואח"כ בקשר עין. היה בינינו הפרש גבהים גדול. הם היו יותר גבוהים. ב-15 שניות למפגש ראינו גשם של בידונים שהמיגים השליכו. היו אלה מטוסי מיג 21, מטוסי הקרב המתקדמים של הסורים (והמצרים) באותה עת, עם ביצועים שקולים למטוסינו.
דן חלוץ הפיל מיג ראשון באמצעות טיל לביד מונחה מכ"ם לאחר שנווטו יהואר גל דיווח לו שהם בנתונים הנכונים - זו הפלה לא שגרתית כי ברוב קרבות האימונים וקרבות האמת מפילים בטילי חום או תותחים. המיג נפגע בגובה רב והטייס נטש אותו בשלום בגובה 25,000 רגל, וראינו אותו צונח מחובר לכסא המפלט. בגלל גובה הנטישה משך הצניחה היה ארוך, קרב האוויר התנהל בהמשך סביבו, והוא הפך לנקודת ייחוס בקרב ("הצנחן" כפי שהתייחסנו איליו בקשר). כמה סיבובים אח"כ דן חלוץ הפיל מיג נוסף, מספר שתיים של המיג הראשון שהפיל.
יגאל סתוי נאבק, הסתובב עם מיג וביצע איתו מספר פניות הדוקות עד שבסוף הפיל אותו. זו היתה עבורו ההפלה הראשונה. אנחנו, רוני ואני, הינו מסובכים עם מיג שאיים עלינו ממצב עדיף מאחורינו כ-2000 מטר, שלא ויתר וניסה להגיע לתנאי שיגור טיל עלינו. בתמרון אנכי מצוין של רוני טייס המיג טעה ושבר מוקדם מדי. בשלב הזה הצלחנו לסגור את המעלות והקרב הפך לסחרור מעגלי שיורד כל הזמן בגובה עד כמעט גובה הקרקע. בשלב הזה טייס המיג הסיט כנראה את מבטו אלינו וכתוצאה מכך איבד גובה, כנף מטוסו פגעה בקרקע והוא התרסק.
לאחר הפלת ארבעת המיגים הבקר הורה להפסיק את הקרב, ובינתיים, ללא כל הפרעה, הפציצה רביעיית התקיפה (בהובלת איתן בן אליהו ועמירם טלמון) את בתי הזיקוק ומתקני הדלק ואף אחד מהמטוסים לא נפגע. הפגיעות היו מדויקות ביותר. בעקבות התקיפה התמר ענן אש ועשן לגובה רב שהאיר את השמים ונראה בכל המזרח התיכון.
כמובן שהידיעה על הצלחת התקיפה ועל הפלת ארבעת המיגים, יחד עם "הבאזים" שביצענו כנהוג לאחר הפלות מעל הבסיס, הוסיפו למוראל הטייסת שהיה גבוה גם קודם, למרות הלחימה הארוכה והקשה עם נפגעים לא מעטים.
בסוף אותו היום הודיעו הסורים שהם נענים לקריאות להפסקת אש.
סופו של קורנס 609
המטוס המשיך לטוס בטייסת האחת ולאחר המלחמה שונה מספר הזנב שלו ל-109. ב-4 ביוני 1978 במהלך טיסת אימונים מעל בקעת הירדן, התנגש עם מטוס סקייהוק מס' 319 מטייסת הדרקון המעופף ושני המטוסים התרסקו. צוות הקורנס נטש בשלום ואילו טייס הסקייהוק רס"ן אוריאל בינה נהרג.
