מטוסי הקונסול/אוקספורד בחיל האויר

מטוס להדרכה בבית הספר לטיסה

האוקספורד

על המטוס

בשנת 1936 הוציא מיניסטריון האווירייה הבריטי “דרישה מבצעית” מס’ 42 שהגדירה מטוס שיתאים לאימון דור חדש של צוותות אויר שהיו מיועדים לאייש את הצי החדש של מפציצים כבדים שתוכננו באותה תקופה לשימוש בפיקוד המפציצים ובפיקוד החופים של ח”א המלכותי הבריטי. כל זה במסגרת ההתעצמות המהירה של ח”א הבריטי כדי לעמוד מול האיום הנאצי. חברת איירספיד נענתה והציעה את דגם ה-A.S.10. התכנון של חברת איירספיד התבסס על מטוס ה-AS.6 אנבוי, ש-24 יחידות ממנו כבר היו בשירות חברות תעופה אזרחיות, ושצבר מוניטין של אמינות, שבודאי עזר למיניסטריון האווירייה הבריטי לתפור את מפרט T.23/36 מסביב להצעתה.

אב הטיפוס AS.10, שניתן לו השם אוקספורד, (שאומץ בינואר 1937) ואת המספר הסידורי L4534 טס לראשונה ב-19 ביוני 1937, ומשלוחים סמליים החלו בנובמבר של אותה שנה, כשארבעה מששת הראשונים נשלחו לביה”ס המרכזי לטיסה של ח”א הבריטי, והשניים האחרים לביה”ס לטיסה מס’ 11 בתחילת 1938.

עם פריצתה של מלחמת העולם השנייה, היו כ-400 מטוסי אוקספורד בשירות ח”א הבריטי. כשנוצר ביקוש גדול למטוסי אימון כאלה לשם אימון צוותי אויר, חברת איירספיד, שבנתה 4411 יחידות במפעל בפורתסמות’, ועוד 550 יחידות במפעל “צללים” בבעלות הממשלה בקריסטצ’רץ’ (משנת 1941 והלאה) לא עמדה בביקוש ונאלצה לפתוח קווי יצור נוספים בחברת דה הוילנד בהאטפילד, שם עזב המטוס הראשון את פס היצור בפברואר 1939, ובסך הכל יוצרו 1515 מטוסים עד שהמוסקיטו החליפם בקו היצור, בחברת פרסיבל איירקרפט בלוטון שם יוצרו 1360 יחידות, כשהמטוס הראשון סופק בנובמבר 1939, ובחברת סטנדרד מוטור קאר קומפני בקובנטרי, שם יוצרו 750 יחידות כשהראשון סופק ב-1940. נחתם גם חוזה גם עם חברת פיליפס ופואיס (יצרני מטוסי מיילס) ליצור 100 מטוסים אך בוטל. בסך הכל יוצרו מכל הדגמים 8582 יחידות. המטוס האחרון סופק ב-14 ביולי 1945. האוקספורד שירת בח”א הבריטי עד שנת 1954.

המטוס הופעל לא רק ע”י ח”א הבריטי והזרוע האוירית של הצי המלכותי הבריטי, אלא על-ידי בתי הספר השונים לטיסה ולמקצועות הטייס של כל מדינות חבר העמים הבריטי של אותה תקופה במסגרת “תכנית האימון לצוותי אויר של האימפריה” (EATS).

חיל האויר האוסטרלי הפעיל 389 מטוסים מדגמי 1 ו-2, כשאת הראשון בהם קיבל ב-28 באוקטובר 1940 ואת האחרון ב-20 במרץ 1944. המטוס כונה שם OX BOX, והשתמשו בו לאימון (ראה לעיל) וכן לטיסות קישור. יצאו משירות סופית בשנת 1953.
819 מטוסים נשלחו לקנדה. 7 מדגם I ,606 מטוסים מדגם II , ו-188 מטוסים מדגם V.

25 המטוסים הראשונים סופקו לח”א הקנדי החל ב-8 במאי 1939 וכלה בנובמבר אותה שנה, לאחר מכן הגיעו עוד 2 מטוסים ששמשו להדרכת מכונאים, והמשלוח הגדול של 794 מטוסים החל להגיע באפריל 1941. המטוסים מדגם V החלו להכנס לשירות באוקטובר 1942, וטסו בששה מתוך 29 בתי ספר לטיסה שהיו בתקופת המלחמה בקנדה, כל השישה הופעלו ע”י ח”א המלכותי הבריטי. רוב המטוסים הוצאו משירות בשנים 1945-1946 והאחרון יצא משירות ב-19 בנובמבר 1947.

ניו זילנד קיבלה 299 מטוסים, בין השנים 1938-1944 ודרום אפריקה 700 (!) מטוסים ועוד “כמה מאות” לבתי הספר לטיסה של ח”א הבריטי ברודזיה הדרומית. מטוסים נוספים הופנו לחיל האוויר של צרפת החפשית, ותחת הסכם החכר-השאל ליחידות חיל האוויר האמריקאי באירופה.

דגמים שנבנו:

MK.1 – דגם לאימון כללי, אימון מטילנים ומקלענים. מנועי ארמסטרונג סידלי צ’יטה IX בעלי 355 כ”ס ומדחפים מתכתיים תוצרת פיירי-ריד בעלי פסיעה קבועה או מנועי צ’יטה X בעלי 375 כ”ס ומדחפי עץ בעלי
פסיעה קבועה.

MK.2 – דגם לאימון טייסים, מפעילי רדיו ונווטים. אותם מנועים ומדחפים.

MK.3 – אב טיפוס לדגם לאימון נווטים ומפעילי רדיו. מנועי ארמסטרונג סידלי צ’יטה XV בעלי 425 כ”ס ומדחפי רוטול בעלי מהירות קבועה. נבנה מטוס אחד בלבד

MK.4 – אב טיפוס ששימש כמטוס ניסוי למנועי דה הוילנד ג’יפסי קווין IV (ג’יפסי סיקס IIIS )שהיו מנועים טוריים בעלי 6 צילינדרים בסידור הפוך מקוררי אויר.

MK.5 – דגם לאימון טייסים, מפעילי רדיו ונווטים. מנועי פרט אנד וויטני R-985-AN6 ווספ-ג’וניור 7 צילינדרים מקוררי אויר ומדחפי המילטון סטנדרד דו להביים בעלי מהירות קבועה. ופסיעה משתנה.

מבנה המטוס

כללי: המטוס דמה במראה הכללי, בקונפיגורציה ובמבנהו העשוי עץ למטוס ה-AS.6 אנבוי, וכמו כן משותפים היו מכלולי גלגל הזנב, כני הנסע והמבנה הבסיסי. השינויים היו במנוע, בסידור הפנימי, ובדגם אוקספורד 1 – בצריח גב תוצרת ארמסטרונג וויתוורת’ שהכיל מקלע לאימון מקלענים.

הגוף בנוי מעץ משני מכלולים עיקריים והוא מסוג חצי קונכי. החלק הקדמי בנוי כיחידה אחת וכולל את תא הטייס ותא הנוסעים, ואילו בחלק האחורי בנוי מיצב הכיוון כיחידה אחת. האורכנים עשויים מעץ לבנה. כל הגוף היה מצופה בבד.

הזנב מסוג מונופליין, המסגרת בנויה מעץ ומכוסה בבד. הגה הכיוון בעל משקולת האיזון מחובר למיצב בצירים המוטים קדימה. לוחוני קיזוז עשויים דיקט מורכבים בהגאי הגבה.

הכנפיים הינן תחתיות, כשחלקן האמצעי בנוי בנפרד מהגוף וחלקן החיצוני, בעל מיתר ועובי קטנים לקראת הקצה, מחובר לחלק האמצעי בעזרת ארבעה ברגים ואומים מאובטחות, אחד לכל חיבור קורה. הברגים עוברים דרך תותבי פלדה בכל קצה כדי לעמוד במאמצי הגזירה. הכנף בנויה משתי קורות-תיבה העשויות 3 שכבות של עץ אשוח ולבנה. הצלעות מסוג קורה רגילה ובנויות משלושה חלקים. שיטה מיוחדת של הצמדה מיושמת בבניית חיזוקים אלכסוניים. כל הכנף מכוסה בדיקט תעופתי בציפוי מאומץ. המאזנות ממתכת, מטיפוס מחורץ, מאוזנות משקולת ומצופות בבד, והמדפים מסוג מפציל, בחמישה חלקים, היו גם הם ממתכת ומופעלים הידראולית. פנס נחיתה היה בנוי בשפת ההתקפה של כנף שמאל.

כני הנסע הראשיים הופעלו הידראולית והתקפלו אחורה לתוך בתי המנועים כשהגלגלים בולטים החוצה. (סידור אופייני למטוסי אותה תקופה). גלגל הזנב היה קבוע, וכל היחידות היו מצוידות בבולמי זעזועים אולאו- פנאומטיים וצמיגי בלון תוצרת דנלופ. מפסק כני הנסע היה 4.08 מ’

המנועים היו כוכביים, בעלי 7 צילינדרים , וסובבו מדחפים מתכתיים תוצרת פיירי-ריד. דגם המנועים והמדחפים השתנה לפי דגם המטוס. הדלק במטוס אוחסן בכנפיים, שבהן היה מיכל מרכזי בכל כנף בקיבול 49 גלון אימפריאלי, ובמיכל משני בקצה הכנף בקיבול 29 גלון. השמן למנועים אוחסן במיכל בקיבול 5.7 גלון מאחורי כל מנוע.

צוות: הצוות הרגיל של המטוס מנה שלושה בכל מצב, ועוד מושבים לטייס/חניך, ולטייס משנה/נווט. במטוס היו עמדות לאימון מקלען, מטילן, צלם אווירי, נווט ומפעיל רדיו. למטוס היו מערכות הפעלת הגאים כפולות כסטנדרד, לשם אימון, הן הוסרו מעמדת טייס המשנה כדי לאפשר למטילן לשכב על גחונו בחרטום השקוף, ולהטיל פצצות עשן לאימון שנישאו בגחון המטוס. אפשרות נוספת הייתה להזיז את כסא טייס המשנה לאחור, ולפתוח שולחן מתקפל לשימושו של הנווט החניך. כסא נוסף שפנה לאחור מאחורי טייס המשנה, והיה מורכב על קורת הכנפיים האחורית בצד ימין של הגוף והיה לשימושו של מפעיל הרדיו, וכאמור, בדגם אוקספורד 1, נוסף הצריח לאימון מקלען. בתוך התא היה מורכב וילון לשם אימון בטיסת מכשירים. וכן פנל מיוחד לאימון זה.

אפשר היה להרכיב במטוס ציוד נוסף על הסטנדרטי למשימות האימון הבאות: ניווט לילי, פילוס נתיב למפציצים, הפצצה כולל מגבה רב עם שימוש בציוד חמצן, אימון להגדר דו מנועי ואמבולנס מעופף.

מפרט המטוס: (דגם 1)

מנועים:2 מנועי בוכנה כוכביים מקוררי אויר תוצרת ארמסטרונג סידלי, קובנטרי, מדגם צ’יטה X – 375 כ”ס כל אחד. 

מדחפים:עשויים מעץ, 2 להבים, פסיעה קבועה 

מידות:אורך:10.8 מטר   גובה:3.3 מטר   מוטת כנפיים:16.26 מטר   שטח כנפיים:32.33 מ”ר 

משקלים:ריק עם מטען צבאי קבוע:2440 ק”ג. מטען :(משתנה לפי סוג האימון)-דלק ושמן:592 ק”ג,צוות: (2-3 ) 182-272 ק”ג.  מלא:3450 ק”ג.         מירבי להמראה:3742 ק”ג 
ביצועים:מהירות מירבית:306 קמ”ש בגבה 2530 מ’.  מהירות שיוט:262 קמ”ש   שיעור נסיקה: 325 מ/ד,293 מ/ד בגבה 1920 מ’.  תקרת טיסה:5495 מ’   טווח טיסה:1448 ק”מ   זמן נסיקה לגבה 3050 מ’- 12 דקות 

הקונסול

על המטוס:

הצעה לבניית דגם אזרחי של האוקספורד הוגשה כבר בשנת 1940 אך רק כשהסתיימה מלחמת העולם השנייה, יכלה חברת איירספיד לעבוד על פיתוח הדגם שהיה צפוי לו שוק משתלם, כמטוס נוסעים, מטוס פרטי וכמטוס מנהלים.

מטוס אוקספורד V3679 1 שנבנה ע”י חברת דה הוילנד (מס.יצרן 3204 ) הוסב כדי לענות על דרישות השוק האזרחי, ביצע טיסות ניסוי, וקיבל את תעודת כושר הטיסה ב- 15.3.46 . המטוס סומן ע”י איירספיד כדגם A.S.65 קונסול ונרשם בבריטניה כ- G-AGVY . המטוס נשלח כמעט מידית לחברת BATA SHOE CO.LTD כמטוס מנהלים.

עיקר השינויים שהוכנסו במטוס כדי להתאימו לשוק האזרחי היו התקנה של מחיצה כפולה עם חלונות בין תא הטייס לתא הנוסעים, והארכת החרטום שבו נבנה תא מטען עם דלת שנפתחה ע”ג צירים. כמו כן הוספו 2 חלונות מלבניים בתא הנוסעים, כשהחלון האחורי השמאלי נמצא בדלת הכניסה לתא. תא המזוודות העיקרי בנפח 6.09 מ’ק מוקם בין המושבים האחוריים והחציץ האחורי.

הסידור הפנימי היה של תא טייס עם מושבים לטייס ולמפעיל הרדיו צד בצד, בתא הנוסעים זוג מושבים מלפנים, מושב בודד בצד ימין ועוד זוג מושבים מאחור, ואפשר היה להוסיף עוד מושב בצד שמאל. המושבים הקדמיים והמושב האמצעי היו מורכבים מעל הקורה הקדמית והאחורית של הכנפיים.

בגירסת האמבולנס היו התקנים לנשיאת 2 אלונקות בצד ימין של הגוף האחת מעל לשניה, ודלת כניסה גדולה הנפתחת מעלה בצד שמאל. נבנה מטוס אחד בלבד (G-AJWR )

כתוצאה מניסויים ראשוניים של אב הטיפוס, בוצעו שינויים נוספים במטוס כדי להביא את תכונות הניהוג שלו לסטנדרט אזרחי. השינויים כללו הזזת הזנב כדי להזיז את מרכז הכובד עוד קדימה ובכך להגדיל את יציבות המטוס ואת השליטה עליו בעת טיסה בתנאי מכשירים. כן הוארך שוב תא המטען בחרטום כדי לספק מקום למטען במשקל 67.5 ק”ג.

הקונסול תוכנן להיות זול לקנייה ולהפעלה, ומחירו שעמד על 5500 לירות שטרלינג, נקבע מפני שאיירספיד היתה יכולה לקנות מטוסי אוקספורד על מנועיהם מעודפי המלחמה במחיר נמוך מאד. כל מטוסי הקונסול היו מטוסי אוקספורד כאלה, או מטוסי אוקספורד שהוסבו על קו היצור.

בסך הכל נמכרו 161 מטוסים, מהם נרשמו בבריטניה 120 יחידות בין השנים 46-51 ובנוסף 46 מטוסים הוסבו על קו היצור לסטנדרט אזרחי למשימות מיוחדות. 69 מטוסים נרכשו ע”י חברות תעופה והאחרים ע”י חברות שונות בבריטניה ובמדינות אחרות, וכן ע”י בעלים פרטיים.

דגם צבאי: בשנת 1949 הועלתה הצעה להגדיל את הוורסטיליות של הקונסול ובכך להגדיל את מכירותיו,זאת ע”י התקנת משגרים ל- 4 רקיטות אויר-קרקע MK.3 בכל כנף ומקלעי 0.303 אינץ’. מטוס אחד יוצר לממשלת בורמה ועבר ניסויים נרחבים במרכז הניסויים של ח”א הבריטי בבוסקומב-דאון בהצלחה מלאה. דגם זה הוצע למכירה בשנת 1949 אך לא נראה שיוצר.

מפרט המטוס (A.S.65)

מידות: מוטת כנפיים:16.25 מ’  אורך:10.77 מ’  גבה:3.09 מ’ 
משקלים: משקל ריק:2743 ק’ג  מטען מתכלה:997 ק’ג  משקל מלא מירבי:3742 ק’ג  עומס כנפיים:112.7 ק’ג/מ’ר  עומס כח:4.7 ק’ג/כ’ס 
ביצועים: מהירות שיוט בתערובת דלק ענייה:251 קמ’ש   שיעור נסיקה בגבה פני הים:354.6 מ/ד  שיעור נסיקה בגבה 975 מ’:318.6 מ/ד  טווח מירבי: 1448 ק’מ  מרחק המראה ברוח 0 לגבה 15.2 מ’:439 מ’  מרחק נחיתה באויר שקט:251 מ’  תצרוכת דלק:59-68 ליטר לשעה לכל מנוע.

הקונסול /אוקספורד בחיל האויר

מטוסי הקונסול הופעלו בחיל האוויר בבית הספר לטיסה שהיה בכפר סירקין ליד פתח תקווה. הם שימשו לאימון טייסים במטוסים דו מנועיים כהכנה למטוסי תובלה, וכן לאימון נווטים למטוסי תובלה ולמטוסי מוסקיטו, כל זאת במסגרת טייסת 141 .שמישות המטוסים לא הייתה גבוהה והיו בעיות רבות עם מנועי הצ’יטה שלהם. חזון נפוץ בביה”ס באותה תקופה היה מטוס קונסול הבא לנחיתה עם מנוע אחד כבוי. תאונות לא מעטות נגרמו בשל תקלות טכניות והיו מטוסים שהתרסקו ונהרסו כליל,היות והיו בנויים מעץ.

מטוס 03 המריא יום אחד מסירקין לכיוון דרום מיד לאחר ההמראה ניתק מנוע שמאל ונפל. המטוס המשיך לטוס ולאחר שניות מספר הסתחרר והתרסק. הצוות ניצל.

קונסול 2803.ציור:אלכס יופה

מטוס 09 המריא כשליד ההגאים וורונסקי ז”ל ועקב תקלה במנוע התרסק ונמרח על גדר הבסיס.

מטוס 06 נחת נחיתת אונס ולאחר מכן שוקם וטס עד שנת 1956 .

אורי ירום מספר שהנווטים הגיעו לקורס לאחר שסיימו קורס טייס ולאחר מיון, כשהטובים הלכו לטייסות קרב והפחות טובים יועדו להיות נווטים במטוסי מוסקיטו שהגיעו באותה תקופה לחיל. עקב כך, ועקב התאונות הקטלניות שעברו מטוסי המוסקיטו בחיל, הגיעו חניכי קורס הנווטים לביה”ס עם מוראל ומוטיבציה נמוכים ביותר, ועל המדריכים הוטל בנוסף למטלות ההדרכה גם לדאוג לחניכים ולהרים להם את המוראל.

בחיל האוויר השתמשו במטוסי הקונסול גם לטיסות מנהלתיות ולהטסת ארמי”ם ב- 11.6.49 הוטסו ראש הממשלה דוד בן גוריון ופמלייתו במטוס קונסול של הטייסת מעקרון לסדום ומשם הוסעו דרומה. ב- 12.6.49 יצא שוב מטוס קונסול ונחת בואדי חייאני והחזיר את הפמליה לעקרון.

חיל האויר הוציא בהדרגה את הקונסולים משירות. האחרונים יצאו משירות בחודש אפריל 1956 .

מטוסי הקונסול / אוקספורד ששרתו בחיל האויר

ליין מטוסי הקונסול בביה”ס לטיסה בכפר סירקין
(באדיבות עמוס דור)

מטוס מס. יצרן 4317 – נבנה ע”י איירספיד בפורטסמות כדגם AS.10 אוקספורד .נמסר לח”א הבריטי בפברואר 45′ וקבל את המספר הסידורי PK253 .המטוס לא שירת בח”א הבריטי,ונמכר ב- 11.7.46 .נרשם ע”ש חברת AIRWORK LTD. בתאריך 16.8.46 כ-G-AICZ ,הוסב לדגם AS.65 קונסול וקיבל את תעודת הכושר האוירי בתאריך 9.9.46 .נמכר לחב’ WESTMINSTER AIRWAYS LTD מבלקבוש בספטמבר 46′.הוצג בתצוגת SBAC בראדלט בספטמבר 46′.(ראה תמונה במגזין “איירופליין” גליון יולי 1995,ע”מ 68 וב- AVIATION NEWS MAGAZINE גליון 5-18 ספטמבר 1986 עמ’ 398 .המטוס היה צבוע בכחול עם פס אורכי ואותיות רישום בזהב) נמכר לה.ל.וייט מלונדון ב- 12.49.נמכר לח”א בתאריך 10.4.49 הרישום האזרחי הבריטי נמחק בחודש אפריל 1948 .הוטס לארץ דרך אירלנד. המטוס קיבל בח”א את המספר 28-01 .

קונסול G-AICZ כפי שצולם בתערוכת SBAC. בחיל האויר קיבל את מספר הזנב 2801

מטוס מס.יצרן 2778 – נבנה ע”י איירספיד בפורטסמות כדגם AS.65 קונסול. נמסר לח”א הבריטי חודש ספטמבר 42′ וקיבל את המספר הסידורי HN583 .המטוס לא שירת בח”א הבריטי, ונמכר ב- 22.3.46 .נרשם ע”ש חברת AIRWORK LTD בתאריך 14.5.46 כ- G-AHMC הוסב לדגם AS.65 קונסול, וקיבל את תעודת הכושר האוירי בתאריך 4.7.46 .נמכר לחב’ WESTMINSTER AIRWAYS LTD. מבלקבוש ולה.ל.ווייט מלונדון בדצמבר 47′ ,עבר תאונה בשדה התעופה ג’רסי שבאיי התעלה ביוני 1947 ותוקן.נמכר לח”א בתאריך 13.3.49 והוצא מבריטניה באופן לא חוקי, הרישום האזרחי הבריטי נמחק בדצמבר 47′.? הגיע לחיל במאי 49′ וקיבל את המספר 28-02 .

מטוס מס.יצרן 3331 – נבנה ע”י איירספיד בפורטסמות כדגם AS.10 אוקספורד 1. נמסר לח”א הבריטי במאי 43′ וקיבל את המספר הסידורי LX599 .שירת ביחידת אימון מתקדם לטייסים מס.18 ולאחר מכן ביחידת אימון מתקדם לטייסים מס.15 .נמכר בתאריך 6.6.46 ,הוסב לדגם AS.65 קונסול וקיבל את תעודת הכושר האוירי בתאריך 15.10.46 .נרשם ע”ש חב’ AIRWORK LTD כ-G-AJAX בתאריך 10.1.47 .נמכר לחב’. AVIATION ATLAS מאלסטרי .המטוס נרשם בשלב מסויים במונטה קרלו כ- MC-ABA ע”ש חב’ MONTE CARLO AIRWAYS . לאחר מכן נמכר לחברת GUERSNEY AIR CHARTER ,בדצמבר 47′,לחב’ ERIC PILKINGTON LTD.ביוני 48′ לחב’ פרוקטור ספרינגווד, ול-ג’יי.טאובמן מלנגלי, באפריל 49′. ולבסוף לח”א בתאריך 8.4.49 הרישום האזרחי הבריטי נמחק באפריל 49′ .המטוס קיבל בח”א את המספר 28-04

קונסול מס’ יצרן 3331 בשירות חב’ MONTE CARLO AIRWAYS

מטוס מס.יצרן 5098 – נבנה ע”י פרסיבל בלוטון,לונדון,כדגם AS.10 אוקספורד. נמסר לח”א הבריטי באוגוסט 42′ וקיבל את המספר הסידורי HN191 .שירת בטייסת 116 ,יצא משירות ונמכר בתאריך 17.1.47.נרשם ע”ש חב’ HORNTON AIRWAYS בתאריך 7.2.47 כ- G-AIUV,הוסב לדגם AS.65 קונסול וקיבל את תעודת הכושר האוירי ב- 11.4.47 .נמכר לח”א ב- 4.4.50 הרישום האזרחי הבריטי נמחק באותו חודש.בח”א וקיבל את המספר 28-05 .

קונסול מס’ יצרן 5098

מטוס מס. יצרן 5122 – נבנה ע”י פרסיבל בלוטון, לונדון כדגם AS.10 אוקספורד.נמסר לח”א הבריטי באוגוסט 42′ וקיבל את המספר הסידורי HN199.שירת בטייסת 116 ,יצא משירות ונמכר בתאריך 17.1.47.נרשם ע”ש חב’ PAT.LAING AIR SERVICES בתאריך 29.3.47 כ-G-AJGF,הוסב לדגם AS.65 קונסול, וקיבל את תעודת הכושר האוירי בתאריך 22.5.47 .המטוס הושכר לחב’ TRANSAIR מקרוידון בשנת 49′, ולאחר מכן נמכר לח”א ב- 25.8.49 .הרישום האזרחי הבריטי נמחק באותו חודש. בח”א קיבל המטוס את המספר 28-06 .

קונסול מס’ יצרן 5122

מטוס מס.יצרן 2996 – נבנה ע”י איירספיד בפורטסמות כדגם AS.10 אוקספורד. נמסר לח”א הבריטי בספטמבר 42′ וקיבל את המספר הסידורי HN840 .שירת בגף 1508 ולאחר מכן בטייסת לאימון מתקדם מס.62 סיים את שירותו בח”א הבריטי בטייסת 290 (שת”פ נ”מ).המטוס נמכר ב- 12.5.46 ,ונרשם ע”ש חב’ INTERNATIONAL AIRWAYS /THOMAS BARCLAY מקרוידון בתאריך 29.7.46 כ- G-AHXP.המטוס הוסב לדגם AS.65 קונסול וקיבל את תעודת הכושר האוירי ב- 21.8.46 .עם כניסתו לשירות בחברה הנ”ל קיבל את הכינוי “BLANCHE FURY”.נמכר לח”א ב- 23.10.49. הרישום האזרחי הבריטי נמחק באותו חודש. בח”א קיבל את המספר 28-07 .המטוס גם נשא את אות הקריאה האזרחי 4X-ACV ע”ש חברת “אל-שם” ששימש כאות קריאה לטיסות לחו”ל.

קונסול מס’ יצרן 2996

מטוס מס.יצרן 4321 – נבנה ע”י איירספיד במפעלה בפורטסמות כדגם AS.10 אוקספורד. נמסר לח”א הבריטי בפברואר 45′ וקיבל את המספר הסידורי PK257 .המטוס לא שירת בח”א הבריטי ונמכר בתאריך 16.9.46 .נרשם ע”ש חב’ איירספיד כ- G-AIOL בתאריך 16.10.46. המטוס הוסב לדגם “.AS.65 קונסול, וקיבל את תעודת כושר הטיסה ב- 5.12.46 נמכר לד.ל.סטיינר, בעל חב’ STEINERS AIR SERVICES מספיק, וכונה “LIVERPOL HAWK”.המטוס נמכר לת’ומאס ברקלי ,בעל חברת INTERNATIONAL AIRWAYS מקרוידון בנובמבר 47′.נמכר לח”א ב- 7.11.49 .הרישום האזרחי הבריטי נמחק באותו חודש. קיבל בח”א את המספר 28-08 .המטוס גם נשא את אות הקריאה האזרחי 4X-ACR (אל-שם).

חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא UK2-PK257-Airspeed-Oxford-1947-to-G-AIOL-Consul-Speke-PGreenCollMS.jpgחסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא israeli-air-force-airspeed-consul-2808-amos-dorSMALL.jpg

קונסול מס’ יצרן 4321 מימין: בשירות אזרחי בבריטניה. משמאל: בחיל האויר, מס’ זנב 2808 (ציור: עמוס דור)

מטוס מס.יצרן 4341 – נבנה ע”י איירספיד במפעלה בפורטסמות כדגם AS.10 אוקספורד. נמסר לח”א הבריטי בפברואר 45′ וקיבל את המספר הסידורי PK289 .המטוס לא שירת בח”א הבריטי ונמכר ב- 2.10.46 .נרשם ע”ש חב’ איירספיד כ- G-AIOR בתאריך 4.11.46 .המטוס הוסב לדגם AS.65 קונסול, קיבל את תעודת כושר הטיסה ב- 23.12.46 ונמכר לחב’ DENNIS AVIATION LTD. מגטוויק, לונדון, בדצמבר 46′. נמכר לח”א ב- 1.9.49 .הרישום האזרחי הבריטי נמחק באותו חודש. קיבל בח”א את המספר 28-09 .המטוס גם נשא את אות הקריאה האזרחי 4X-ACP (אל-שם).

קונסול מס’ יצרן 4341 מס’ זנב 2809 . ציור: אלכס יופה

מטוס מס.יצרן 3112 – נבנה ע”י איירספיד במפעלה בפורטסמות כדגם AS.10 אוקספורד. נמסר לח”א הבריטי במאי 43′ וקיבל את המספר הסידורי LX281 .המטוס שירת בטייסת אימון מבצעית מס.60 בבסיס סט.את’ן, לאחר מכן בביה”ס לרדיו מס.12 בבסיס בירצ’ם -ניוטון. יצא משירות ונמכר ב- 6.4.46 .נרשם ע”ש חב’ AIRWORK LTD. כ- G-AHMB בתאריך 4.6.46.עבר הסבה לדגם AS.65 קונסול וקיבל את תעודת כושר הטיסה ב- 29.7.46.נמכר לחב’ SOUTHERN AIRCRAFT LTD. מגטוויק, לונדון, ב-12 אוגוסט 46′ וכונה “SOUTHERN AIR” נמכר לחב’ DENNIS AVIATION LTD. מאלסטרי ב-23 באוקטובר 46′, ולח”א ב- 26.8.49.הרישום האזרחי הבריטי נמחק באותו חודש. בח”א קיבל את המספר 28-03 המטוס נשא את אות הקריאה האזרחי 4X-ACO (אל-שם).המטוס התרסק.

מטוס מס.יצרן 5100 – נבנה ע”י איירספיד במפעלה בפורטסמות כדגם AS.10 אוקספורד.נמסר לח”א הבריטי במאי 44′ וקיבל את המספר הסידורי PH503.הועבר לחיל הים המלכותי ושירת בטייסת לאימון טיסת מכשירים מס.758 בהינסטוק בין יוני ודצמבר 45′. יצא משירות,נמכר ונרשם ע”ש חב’ HORNTON AIRWAYS מגטוויק, לונדוןכ-G-AIUW ב- 7.2.47 .הוסב לדגם AS.65 קונסול וקיבל את תעודת כושר הטיסה ב- 11.4.47 .נמכר ל-TRANSAIR LTD. מקרוידון ב-17 באפריל 50′.נמכר לח”א בתאריך 22.5.50.הרישום האזרחי הבריטי נמחק באותו חודש.בח”א קיבל את המספר 28-10.המטוס נשא את אות הקריאה 4X-ACQ (אל-שם).

מטוס מס.יצרן 4344 – נבנה ע”י איירספיד במפעלה בפורטסמות כדגם AS.10 אוקספורד.נמסר לח”א הבריטי בפברואר 45′,וקיבל את המספר הסידורי PK292 .המטוס לא שירת בח”א הבריטי ונמכר בתאריך 16.8.46 .נרשם ע”ש חב’ איירספיד כ-G-AIIN ב- 17.9.46. המטוס הוסב לדגם AS.65 קונסול וקיבל את תעודת כושר הטיסה ב- 28.10.46. נמכר לחב’ WESTMINSTER AIRWAYSמקנלי באוקטובר 46′ ,לחב’ AIRWORK מבלקבוש במרץ 49′,ולאחר מכן לסי.מיירס מבולוואיו,רודזיה ב- 10.49,ונרשם שם כ-VP-YIC בתאריך 4.11.49 .אח”כ נמכר המטוס לקונה מדרום אפריקה ונרשם שם כ- ZS-DDM.חזר לקונה ברודזיה ונרשם שוב כ- VP-YIC .המטוס הגיע לח”א במאי 51′ וקיבל את המספר 28-11.

מטוס מס.יצרן 796 – נבנה ע”י איירספיד במפעלה בפורטסמות כדגם AS.10 אוקספורד 1.נמסר לח”א הבריטי בנובמבר 43′ וקיבל את המספר הסידורי NM413 .שירת ביחידת האימון לטיסה מתקדמת מס.21 .יצא משירות ונמכר ב- 23.10.50 נרשם ע”ש איירספיד כ-G-AMFK ב- 19.10.50 .הוסב לדגם AS.40 אוקספורד ונמכר לחב’ AEROCONTACTS LTDומשם לחב’ BRITAVIA LTD. בפברואר 51′. נמכר לח”א בתאריך 15.12.51 וקיבל את המספר 28-12.

מטוס מס.יצרן 3615 – נבנה ע”י סטנדרד מוטורס בקובנטרי כדגם AS.10 אוקספורד 1.נמסר לח”א הבריטי בינואר 42′ וקיבל את המספר הסידורי DF276 .שירת בגף 1523 ,בגף 1522,בטייסת 77 ובטייסת 271 כולם בבסיס אוקינגטון. יצא משירות ונמכר ב- 23.10.50.נרשם ע”י איירספיד כ-G-AMFJ ב- 19.10.50 הוסב לדגם AS.40 אוקספורד ונמכר לחב’ AEROCONTACTS LTD. ומשם לחב’ BRITAVIA LTD בדצמבר 51′.נמכר לח”א בתאריך 20.12.51 וקיבל את המספר 28-13

מטוס מס.יצרן …..- נבנה ע”י חב’ פרסיבל בלוטון, לונדון כדגם AS.10 אוקספורד 1.נמסר לח”א הבריטי באוגוסט 42′ וקיבל את המספר הסידורי HM831 .שירת בביה”ס לנחיתות מכשירים מס.1 ולאחר מכן ביחידת האימון לטיסה מתקדמת מס.15 חזר לביה”ס לנחיתות מכשירים ומשם הועבר ליחידת האימון לטיסה מתקדמת מס.21 ,עבר לטייסת 695,ומשם לביה”ס לבקרה ודיווח של פיקוד הקרב. סומן בקוד L-F3.יצא משירות ונמכר ב- 25.10.50 .נרשם ע”ש חב’ איירספיד כ-G-AMFL בתאריך 19.10.50 , (תמונה במגזין “אייר אנתוזיאסט” מס.65 אוקטובר 96 עמ’ 59 ) לא הוסב לקונסול ונמכר לחב’ AEROCONTACTS LTD. ומשם לחב’ BRITAVIA LTD. בפברואר 52′.נמכר לח”א ב- 2.3.52 וקיבל את המספר 28-14 .

מטוס מס.יצרן…..- נבנה ע”י חב’ איירספיד במפעלה בפורטסמות כדגם AS.10 אוקספורד 1 . נמסר לח”א הבריטי במאי 43′ וקיבל את המספר הסידורי LX427 .שירת ביחידת האימון לטיסה מתקדמת מס.21 אח”כ בביה”ס לטיסה מס.17 ,אח”כ בביה”ס לטיסה המרכזי, ולבסוף בכנף מס. 139.יצא משירות ונמכר ב- 5.2.51 .נרשם ע”ש חב’ איירספיד כ-G-AMHE ב- 29.1.51 הוסב לדגם AS.40 ונמכר לחב’ AEROCONTACTS LTD. ומשם לחב’ BRITAVIA LTD. .נמכר לח”א ב- 4.7.52 וקיבל את המספר 28-15 .

שתפו את המאמר

מנוי
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
צפה בכל התגובות

מאמרים אחרונים

קטגוריות

ניוזלטר מרקיע שחקים

הירשמו לניוזלטר של מרקיע שחקים ותהיו הראשונים לדעת על מאמרים ועדכונים חדשים באתר!

תודה על הרשמתך
0
Would love your thoughts, please comment.x