נכתב ע"י מאיר אמיתי.
פורסם לראשונה בספר "עד 124". מוגש באדיבות המחבר.
29.7.58.  ב-04.30 שידרה אונית המשא "נגבה", שנמצאה במרחק כ-110 מיל ימי מערבית מחיפה, כי אחד מאנשי הצוות נפגע קשה בראשו כתוצאה ממכת חשמל. הוא היה חסר הכרה וסבל מזעזוע מוח. ב-05.45 ניתנה הוראה להזניק מסוק לחילוץ - משימת ההצלה הראשונה במסוק 5-58 והנחיתה הראשונה של טייס ישראלי על נושאת מסוקים!

"כהן:...בשאני בשיא השינה העמוקה, העירני סמל מבצעים תורן שלא באדיבות רבה כשהוא מלמל משהו על פעולת הצלה, ים, נגבה חשמל וכו'... היות ובזמן האחרון היו לנו תרגילי לילה דומים שהסתיימו בלא כלום, היותי מוכן להרוג אותו במקום. וגם הבטחתי לו לעשות זאת במידה ואין כלום. אולם הפעם זה היה רציני ביותר. המטוס היה מוכן לטיסה תוך 20 דקות - הצטיידנו בכל הדרוש לפעולה מעין זו, כולל שתי חביות דלק רזרבה, בגלל הטווח הארוך שהיה עלינו לטוס."



האניה "נגבה" (מקור התמונה: אתר עמותת ידידי המוזיאון הימי)

ספיר-כהן-שוורץ-נווט-רופא המריאו (במסוק 12). תחילה פנו לעבר שדה דב, לאסוף את אורי ירום שהובהל מביתו ברמת- השרון, כדי שישמש כקברניט עקב נסיונו. לאחר שתדלקו מאחת החביות את המיכל שהתרוקן במשך 20 דקות הטיסה לשדה דב, המריאו כשפניהם לים. מתקן מילוי הדלק לא פעל כראוי ודלק הציף את התא. הראות הייתה לקוייה והם טסו מעל העננים, מתחתיהם עננים וים ומעליהם שמיים כחולים ובהירים. על פי החישוב היה עליהם לפגוש את האוניה, כעבור שעה ו-20 דקות.


ה- 12 (מקור: "ביתמונה")

אחרי כשעה נראתה אוניה באופק. חליפה מעליה הבהירה שזוהי אונית משא של הצי השישי. מדי פעם חלפו אותם מטוסים שזוהו כמטוסי נצ"ל, נפטון. התברר שהם סטו כ-30 מיל. צפונה מהמקום בו אמורה היתה להימצא ה"נגבה". מחוגי שעון הדלק החלו "להצביע" שהם מתקרבים לנקודת האל חזור, אך ירום החליט להמשיך. בשלב מסויים הורה ירום לצוות להבקיע חור ברצפת המסוק אשר מתחתיה שכנו מיכלי הדלק ולשפוך לתוך המיכלים הפרוצים את הדלק הנוסף, למרות הסכנה בפעולה שכזאת! בהמשך החיפושים הם חלפו מעל שיירת אוניות של הצי השישי שכללה את נושאת המטוסים "סרטוגה" ונושאת המסוקים "וואספ" (CVS-18ׂׂ). ירום החליט לתדלק ב"וואספ".


כך בדיוק ראה אורי ירום את ה"וואספ" בבואו לנחות עליה (בתמונה: הוואספ בעת השיוט בים התיכון בשנת 1958)

לאחר אישור מהמשל"ט, הנמיך לעבר נושאת המסוקים. כשהוא מרחף בגובה כ-ס1 מטר מעל לנושאת המסוקים, פתח ירום את אשנב תאו ואותת לעבר המלחים המופתעים על הסיפון שברצונו לנחות. התשובה היתה איתות בדגל ירוק - הסימן הבינלאומי לרשות נחיתה. הם נחתו. מיד נקשר המסוק לסיפון. אנשי נושאת המסוקים, כולל צלמים רשמיים וחובבים, מיהרו, להנציח את המסוק הישראלי בתמונות. ירום שיצא לסיפון, מצא .עצמו עומד מול קפטן אמריקאי, שביקש ממנו לזהות את עצמו. ירום, תחילה בבדיחות הדעת, השיב "חשבתי. שהוא שלנו"... ונלקח על ידי קצין הצי לחדר המבצעים של נושאת המסוקים. שם נתנו לו נתונים על כיוונה של "נגבה", שאותרה במכ"ם נושאת המסוקים, במרחק 26 מיל ימיים ממנה. בינתיים תודלק המסוק. קצין אחר ניגש אל ירום ואמר: "שלום!" כהוכחה שהוא יהודי. ירום הודה לאנשים על הצעות האירוח שהוצעו וציין שמטרתו להגיע ל"נגבה" במהירות ברגע שיסתיים התדלוק.

לאחר כ-35 דקות בטריטוריה אמריקאית נכנס אחד מטייסי הצי למטוסו במטרה לכוון את ירום. אולם קולו לא נשמע. כעבור דקות אחדות בשעה 10:10 מצא הצוות את עצמו מעל ה"נגבה", בשלב זה נטל ירום את ההטסה בזהירות לבל יפגע הרוטור בתרנים ובמנופים. ירום ביצע במשך 20 הדקות הבאות ארבע הקפות מסביב לאוניה. בראשונה - הוריד, תוך כדי ריחוף, את אחד המכונאים לחרטום. בשניה - הוריד את האלונקה. בשלישית - העלה את הפצוע ברביעית - העלה בחזרה את המכונאי אשר כיוון כל העת מסיפון האוניה. כעת החל הרופא לטפל בפצוע כשהמסוק טס במלוא המהירות לחיפה לכיוון איצטדיון הכדורגל. במקום המתין אמבולנס, שהוביל את הפצוע לבית החולים רמב"ם בחיפה.

הלקח בעיקרי מהחילוץ היה הצורך במערכת תדלוק משופרת באוויר. המערכת פותחה על ידי "טיבי" ואיפשרה תידלוק בטוח למיכל הדלק במסוק, על ידי הצבת המיכל הרזרבי על כן מיוחד. בעזרת הגרביטציה זרם הדלק בצינור לפתח מילוי הדלק שבתחתית גוף המסוק. בגמר התידלוק ניתן היה להשליך את מיכלי הדלק הריקים.
לייבסיטי - בניית אתרים