נכתב ע"י אבינעם מיסניקוב
 
פרטי המטוס:
 
דגם: AT-6A טקסן

יצרן: נורת' אמריקן, מפעל אינגלווד, קליפורניה, ארה"ב

דגם יצרן: NA-77

מספר יצרן: 77-4576

מספר חא"א: 41-537

תולדות המטוס:

התקבל בזרוע האוירית של צבא ארה"ב ב-13 במאי 1941, והוצב בפיקוד ההדרכה של החיל בבסיס מאת'ר שבקליפורניה.

ביולי 1942 הועבר לפיקוד ההדרכה בבסיס לאס וגאס שבמדינת נוואדה.

ביולי 1944 הוצב ביחידת הבסיס ה-3024 של פיקוד ההדרכה בבסיס מראנה שבמדינת אריזונה.

באוגוסט 1944 הועבר ליחידת הבסיס ה-341 (חיל האויר השלישי) בבסיס פיינלאס שבמדינת פלורידה. לאחר מכן הועבר לטייסת "K" של יחידת הבסיס ה-3702 (בי"ס טכני ומרכז לאימון בסיסי) בבסיס באקלי פילד שבמדינת דנבר. עבר תאונת נחיתה בבסיס זה ב-30 ביוני 1945 והועבר לתיקון.

בספטמבר 1945 הועבר ליחידת הבסיס ה-346 (חיל האויר השלישי) בבסיס מקדיל שבמדינת פלורידה.

באוקטובר 1945 הועבר לאחסנה בשדה התעופה בעיר פונקה סיטי שבמחוז קיי שבמדינת אוקלהומה, הועבר רישומית לידי הוועדה למכירת נכסי המלחמה, הוכרז כעודפים  והוצא למכירה.

ב-21 בינואר 1946 נמכר לר.ס. אלמון מהעיר וויצ'יטה שבמדינת קנזס. הוא הגיש בקשה למנהל התעופה שבמשרד התחבורה באמריקאי לרשום את המטוס על שמו ב-5 בפברואר 1946. הבקשה אושרה ולמטוס הוקצה סימן רישום אזרחי זמני NC54690.אישור לטיסת העברה אחת מפונקה סיטי לוויצ'יטה ניתן ב-23 בינואר 1946. ב-5 בפברואר הגיש אלמון בקשה לתעודת כושר טיסה,  בארכיון רשות התעופה הפדרלית נמצאים מסמכים רבים המעידים על תיקונים וביקורות שנעשו למטוס. תעודת כושר טיסה הוצאה למטוס באותו יום.

מ-4 במרץ 1946 היה המטוס בבעלות קונארד קורל מווילואו גרוב שבמדינת פנסילבניה אך עדין היה רשום ע"ש אלמון במנהל התעופה לכן ניתן להבין שקורל היה רק מתווך בין המכירות של המטוס.

ב-1 במאי 1945 נמכר המטוס לג'והן ל. וטה הבן מאוק פארק שבמדינת אילינוי. הוא הגיש בקשה להעברת בעלות בתאריך 11 במאי 1946. הבקשה אושרה ב-25 ביולי  1946. ב-18 בפברואר 1947 הגיש בקשה לחישוד תעודת כושר הטיסה ו/או בדיקה שנתית. בקשה הדומה הגיש ב-15 באפריל 1948, ב-20 במרץ 1949, ב-19 באפריל 1950 וב-4 במאי 1951.

ב-14 בנובמבר 1951 נמכר לג'יימס ג. גיב מווסט בנד שבמדינת וויסקונסין, אך המטוס לא נרשם על שמו. ב-21 בנובמבר 1951 נמכר לחברת טרייד אייר מלינדן שבמדינת ניו ג'רסי, אך המטוס לא נרשם על שמם.

ב-6 בדצמבר 1951 נמכר המטוס לחברת ספרטן איירו רפייר מקמדן שבמדינת בניו ג'רסי. החברה הגישה בקשה להעברת בעלות ב-6 בדצמבר 1951. הבקשה אושרה ב-5 בינואר 1952 ובו בזמן שיפצה החברה את המטוס (ומטוסי הרוורד אחרים) עבור ישראל.

החברה הגישה בקשה לביטול הרישום על שמה ב-14 בינואר 1952 מהסיבה "מכירה למשלחת האספקה של ממשלת  ישראל". הבקשה אושרה ב-25 ביוני 1952 והוצא רישיון יצוא מס' E-20731.

המטוס פורק והועבר ארצה ע"ג אנייה שפרקה אותו בנמל חיפה. הוא הועבר להרכבה ביחידת בא"א-22 בבסיס עקרון, ולאחר הרצה וטיסת ניסוי, קיבל את מספר הזנב 1154 והועבר לבית הספר לטיסה.

שימש להדרכה בסיסית עד שיצאו מטוסי ההרוורד משירות עם כניסתו של מטוס הפוגה לביס"ט.
מכאן גורלו אינו ידוע עד שמצא את מקומו במוזיאון חיל האויר.
 
לייבסיטי - בניית אתרים