נכתב ע"י אבינעם מיסניקוב
כשהסתיימה בארץ ההפוגה הראשונה בקרבות מלחמת השחרור ב-11 ביוני 1948, הועברו הוראות דחופות לצוותי מטוסי  ה-B-17 שחיכו במלון "סטלינגרד" בזאטץ להשלים את ה"לג" האחרון של העברת המטוסים לארץ ובדרך להפציץ את מצרים. (טיסה ארוכה יותר מטיסות ההפצצה על ברלין!) . מבצע ההפצצה נקרא בחיל האויר "פעולת נבוט".

המטוסים חומשו בפצצות 550 ליברות גרמניות שנמצאו במזבלת חימוש צ'כית, ושהותאמו אך בקושי לנושאי הפצצות, ובשעה 09:30 בבוקר ה-14 ליולי 1948 המריאו בדרך למטרה, לא לפני שבזמן חימום המנועים נשרפו במטוסו של קורץ שני מגברי זרם, ווסת סיבובי המדחף במנוע מס' 1 נתקע ב-2400 סל"ד, לחץ הסעפת במנוע מס' 2 לא עלה מעל 18 אינץ', והאופק המלאכותי סירב לפעול. בדרך נתקל המבנה במזג אויר גרוע ומערבולות מעל אוסטריה שגרם לפיזורו. המבנה התכנס מעל לחוף היוגוסלבי, ובעוברו מעל אלבניה נורתה עליו אש נ"מ שלא גרמה לנזק.

ליד כרתים התפצל המבנה והמטוס המוביל אותו הטיסו ריי קורץ וביל כץ טיפס לגובה 25,000 רגל חצה את הגבול המצרי ליד אל עלמיין 200 מייל צפונית מערבית לקהיר, והתביית על אלומת הרדיו משדה התעופה בפאיד שליד התעלה.



שניים ממפציצי ה-B-17 של טייסת  69 בטיסה

לפתע התעלף הנווט וקורץ הבין שמערכת החמצן במטוס לא מתפקדת. הוא הנמיך לגבה 15,000 רגל עד שאנשי הצוות התאוששו והעבירו את וסתי החמצן למצב חירום, ואז טיפס חזרה לגובה המקורי, ובשעה 21:40 הגיע לקהיר המוארת והפציץ את ארמון אבאדין, ארמונו של המלך פארוק. קורץ הנמיך את המטוס וכיוונו לצפון מערב בדרך לישראל, ונחת בעקרון שעה מאוחר יותר.

ושני המפציצים האחרים, אותם הטיסו נורמן נומיץ ואל ראיסן הגיעו לאל עריש ורפיח לאחר רדת החשיכה והפציצו אותן. לעבר המפציץ שהפציץ את רפיח נורתה אש נ"מ מהבסיס הבריטי הסמוך, אך הוא לא נפגע והצליח לנחות בעקרון בשעה 22:45, בערך באותו הזמן שבו הגיעו האחרים.

באותו הלילה, שניים מהמטוסים חומשו בעקרון והמריאו לאל עריש כדי להפציצה שוב בעוד 6000 ליברות פצצות.

פקודת מבצע "נבוט". מקור: ארכיון צה"ל, באדיבות מיכה נצר








 
לייבסיטי - בניית אתרים