נכתב ע"י יהל פטישי
התמונות באדיבות רענן וייס, נעם הרטוך ומקורות נוספים

טייסת 100 נולדה כטייסת א' של שירות אוויר בנובמבר 1947, אז שירתו בטייסת מטוסים מכל הבא ליד, כל כלי טייס שהיה בידי הישוב היהודי התכנס לכדי טייסת אחת שנולדה בשדה דב (שדה תל אביב דאז) ובהמשך התפצלה למספר גפים נוספים- טייסת הנגב וטייסת הגליל.

עם תום המלחמה עברה הטייסת לעקרון ומיד לאחר מכן עברה ביחד עם מפקדת חיל האוויר לרמלה. חיל האוויר שרק נולד לא נדרש וגם התקשה להחזיק מגוון כלי טייס כה רב ולכן סד"כ הטייסת הלך והתמקד במטוס הפייפר קאב/סופר קאב PA-11/18. בשנת 56 במלחמת קדש לחמה הטייסת עם 19 מטוסי פייפר ומסוק הילר בודד שסיים שירותו באותה השנה.

בסוף שנות ה-50 עברה הטייסת בחזרה לשדה דב, מספר שנים אח"כ החלו להיקלט בה מגוון מטוסים ייחודי כאשר כמעט לכל מטוס סיפור ייחודי משלו. מאמר זה יסקור וייספר את סיפורם של מטוסים אלו.

פילטוס טורבו-פורטר PC-6 - מטוס זה הינו מטוס תובלה קל בעל 10 מושבים עם ביצועי המראה ונחיתה קצרים ייחודיים. המטוס הראשון שהגיע לחיל האוויר ניתן לחיל במתנה ע"י בעל מפעל המנועים "טורבומקה" בצרפת, מר יוסף שידלובסקי והגיע ארצה ב- 8/8/62 . מטוס זה היה מראשוני מטוסי הפילטוס מסוג זה (מספר יצור 529) ואב טיפוס של מנוע הטורבופרופ טורבומקה אסטזו. היה זה מטוס הטורבופרופ הראשון בחיל האוויר והוא הפליא ביכולת שלו להסיע ברוורס!!. המטוס שימש להטסת אר"מים, תובלת נוסעים ומשימות פינוי פצועים. המטוס הראשון הושבת עקב תאונה בשנת 1966 ואחד חדש הגיע ארצה במקומו בסוף 1967 (מספר יצור 646). גם מטוס זה סבל מבעיות שמישות והושבת ב- 21/6/71 לאחר תקלת מנוע. שני המטוסים סומנו במספר הזנב 02 והיו ללא סמל טייסת.


המטוס הראשון כפי שצולם בשדה דב


המטוס השני. צולם בדצמבר 67:

סוקטה 892 ראלי - מטוס קל בעל 4 מושבים, ניתן במתנה ע"י הצרפתים למפקד חיל האוויר עזר ויצמן לאות הוקרה על תרומתו לעסקת הרכש עם צרפת. הגיע ארצה באוקטובר 1965, הצטרף לסד"כ של טייסת 100 אך בפועל שימש בעיקר את מפקדי חיל האוויר (עזר ואחריו מוטי הוד) ומפקד שדה דב. המטוס סיים את שירותו בחיל בספטמבר 1973 ונמכר לתעופה האזרחית בארץ. בעת שירותו הצבאי סומן כ- 4X-FJA, ללא סמל טייסת וברישומי חיל האוויר כמס"ז 05.


מפקד ח"א אלוף מוטי הוד לאחר טיסה במטוס הראלי:


עיזר ויצמן במטוס הראלי בטקס חנוכת בסיס חצרים

Piaggio P149 - באמצע שנות ה-60 הקים חיל האוויר בית ספר לטיסה באוגנדה, לטובת תהליך ההכשרה לטייסי סיור וקישור נרכשו ע"י משרד הביטחון מספר מטוסי פיאג'ו איטלקיים. המטוס הינו מטוס תובלה קל המיועד לטייס + 3 נוסעים. 


מטוס הפיאג'יו באוגנדה-מכונאי אוגנדי ומדריכים ישראליים

בשנת 1968, לקראת סיום היחסים עם חיל האוויר האוגנדי הוחלט להעביר את המטוסים ארצה ולבחון האם הם מתאימים לשמש לתובלה קלה בחיל האוויר. 3 מטוסים נקלטו בטייסת 100 בספטמבר 1968 וסומנו במספרי זנב  - 04, 06, 08.

הרמטכ"ל דאז, רב אלוף חיים ברלב הוסמך במהלך שנות ה-50 כטייס מטוסים קלים, ונהג להשאיל מטייסת 100 מטוסי פייפר במסגרת סיוריו בארץ. באוקטובר 68 ביצע ברלב הסבה למטוס הפיאג'ו והחל לטוס בו באופן סדיר.

תמונות מטיסת הסולו של הרמטכ"ל ברלב:

 


ב-15/6/1969 במהלך פיינל למסלול 28 בשדה דב כבה המנוע לפיאג'ו מספר 08, הטייס ביצע נחיתת אונס והתרסק באזור שדרות רוקח של היום, ומאז סד"כ הפיאג'ו קורקע ולא טס יותר בחיל האוויר.

יחידת השיטור האווירית הוקמה בתחילת שנות החמישים והשתמשה בעיקר במטוסי פייפר מסוגים שונים כולל מטוסי פייפר ייחודיים מדגם PA-20/22. בשנים 1961/3 נקלטו במשטרה שני מטוסי צסנה 180. סד"כ מטוסי המשטרה חנה בשדה דב ותוחזק ע"י הגף הטכני של טייסת 100. באמצע שנות ה-60 הוחלט להעביר את המטוסים לאחריות חיל האוויר תמורת שעות טיסה שחיל האוויר יבצע עבור המשטרה. המטוסים נקלטו בסד"כ הסדיר של טייסת 100.  


צסנה 180 - מטוס קל בעל 4 מושבים וגלגל זנב, שני מטוסים נקלטו בטייסת 100 באמצע שנת 1966 וסומנו במספרי זנב 02, 04 כפי שסומנו במשטרה. בדומה לשאר המטוסים בטייסת הם שימשו למשימות תובלה, סיור וקישור.

תחילה הושארו המטוסים בסכימת הצביעה של המשטרה:


ובהמשך נצבעו המטוסים בצבעי הסוואה ולמספר הזנב נוסף 0 בהתאם לסטנדרט החיילי:


מטוסים אלו שירתו בחיל האוויר עד שנת 1981 אז הוחלט למכור אותם, שניהם עדיין טסים - האחד בארץ והשני בארה"ב.

פייפר PA-20  פייסר- מטוסי הפייפר הסטנדרטיים מדגם PA-18 היו בתצורת טייס ונוסע בודד זה מאחורי זה. דגם זה שהגיע מהמשטרה וסומן במספר הזנב 92 היה בעל 4 מושבים.

פייפר PA-22  טרי פייסר- גם מטוס זה הגיע מהמשטרה, סומן במספר הזנב 91 גם הוא היה בעל 4 מושבים ובניגוד לאחיו מדגם 20, למטוס זה היה גלגל אף.


כלל המטוסים שהגיעו מהמשטרה שמרו על מספרי הזנב המקוריים אך סכימת הצביעה שונתה עם הזמן לתצורת חיל האוויר.

דורנייר Do-27 "דרור" - באוקטובר 1964 הגיעו לארץ 10 מטוסי דרור שנרכשו ממערב גרמניה, המטוס הינו בעל 4-6 מושבים, בעל יכולת המראה ונחיתה קצרה ובעל כנף עילית המאפשרת זווית ראיה נוחה ויכולות משופרות בתחום הסיור והצילום האווירי. לאור התנגדות חלק מהציבור בארץ לקיים עסקאות עם גרמניה, נשמרה עסקת הרכש בסוד והמטוס נחשף לציבור באופן רשמי רק בשנת 1972. עשרת המטוסים הראשונים סופררו במספרים אי זוגיים מ- 01 ועד 21, הם הורכבו ברמת דוד והוטסו לשדה דב שם הצטרפו לסד"כ המטוסים בטייסת 100. ראה המאמר "נוריק והדרורים" באתר זה.


ב-11 אוקטובר 1969 הופל בטעות מטוס דרור מס"ז 011 מהטייסת. המטוס זוהה בטעות כמטוס אויב והופל ע"י טיל הוק. חמשת אנשי הצוות, בהם הטייס יונתן שליי נהרגו.

החל משנת 1970 המשיך רכש מטוסי דרור לטייסת ובסה"כ נרכשו כ- 35 מטוסים (רובם הגדול היה בארץ כבר במלחמת יום הכיפורים). המטוס סיים שירותו בחייל בשנת 1981, כ- 14 מטוסים נמכרו לסוחר מטוסים בארה"ב וחלק מהם שוחזר וממשיך לטוס עד היום בצבעי וסמלי הטייסת. ראה המאמר "דרור 048" באתר זה
 


אלואט II- מסוק האלואט הראשון מס"ז 03 נקלט בארץ בשנת 1957 והיה חלק מגף 124 בתוך טייסת 103. בהמשך הגף הפך לטייסת 124 וכלל גם מסוקי סיקורסקי S55 ו -S58. שלושה מסוקי אלואט נוספים הופעלו בארץ משנת 1959 בחברה אזרחית בשם ארקיע - עליזה. בשנת 1961 נסגרה החברה ומסוקים אלו הועברו לחיל האוויר לטייסת 124. בשנת 1965 נותרו בסד"כ 2 מסוקי אלואט מספרי זנב 03, 06 ולאור הדמיון במשימות הועברו שניהם לטייסת 100.


מסוק 03 הנראה בתמונה, היה הראשון בסד"כ והגיע ארצה בתרומת יהודיה עשירה מצרפת עליו נכתב לבקשתה "יי יראה". ב- 5/6/65 בעת ביצוע טיסה נמוכה פגע מסוק 06 ברכב נ.נ צה"לי והרג שלושה אזרחים עובדי צה"ל, המסוק שוקם וחזר לטוס בטייסת.

המסוקים שירתו בטייסת עד סוף שנת 1967 אז הועברו לטייסת 125 שאך קמה בשדה דב והחלה לקלוט מסוקי אלואט נוספים. ראה המאמר "העפרוני-מבט נוסטלגי על מסוק האלואט ושירותו בחיל האויר" באתר זה

הליופוליס אל גמהוריה - במהלך מלחמת ששת הימים בעת סיור באזור ש.ת. ביר תמדה זיהה סגן (מיל') איתמר ווייסבין מטוס מצרי נטוש. המטוס היה מטוס דו מושבי, אווירובטי צבוע בצבע צהוב ומעוטר בסמלי חיל האוויר המצרי המשמש בעיקר למשימות הדרכה. המטוס הינו מטוס גרמני שיוצר במצריים תחת רישיון.ראה המאמר "סיפורו של מטוס-הגומהוריה" באתר זה

המטוס תוקן בידי אנשי הגף הטכני והוטס לשדה דב ע"י מפקד טייסת 100 רס"ן יהלום שם עוטר בסמלי טייסת 100 וסומן במספר זנב 001. בטייסת שימש בעיקר לטיסות אימון אווירובטיות ולאחר כשנתיים הושבת בגלל נזק במדחף וחוסר יכולת לתקנו.

  

צסנה 206 - לאחר מלחמת ששת הימים וכיבוש סיני שטח המדינה גדל משמעותית, ואיתו פיזור יחידות צה"ל. הצורך בהטסת קצינים בכירים בצה"ל ובחיל האוויר התעצם ולאור זאת יצא חיל האוויר ברכש מטוסי צסנה מדגם 206 בעלי 6 מושבים. המטוסים הראשונים נקלטו בסוף שנת 1968 ובשנים 68-70 נקלטו סה"כ כ- 30 מטוסים מדגמים 206C/D/E שמוספרו ממספר 10 ועד 62 בקפיצות. המטוסים הגיעו עם תא מטען בגחון וכיסויי כני נסע אווירודינמיים ששניהם הוסרו במהלך השנים. ראה המאמר "היסטורית מטוסי הצסנה בחיל האויר" באתר זה


מקס הולסט M.H.1521 ברוסארד מטוס הברוסרד היה מטוס מייצור צרפתי בעל כושר נשיאה של טייס ו-5 נוסעים ובעל ביצועי המראה ונחיתה קצרים. במהלך שנות ה-60 היו למדינת ישראל יחסים מצוינים עם צרפת. בהתאם נהג הנספח הצרפתי להחזיק בארץ מטוס ברוסרד לצרכיו האישיים. המטוס חנה בשדה דב, קיבל שירותי אחזקה מהגף הטכני של הטייסת ובמקרים חריגים אף שימש את טייסי הטייסת להטסת אר"מים.

 

על מנת להבין את היקף הסד"כ והמגוון שלו בטייסת 100, בשנים 1967-69 נראה הסד"כ כך:

דרור - 10 מטוסים

צסנה 180 - 2 מטוסים 

צסנה 206 - 15 מטוסים 

פייפר PA-18 - כ- 50 מטוסים , פייפר PA-20 - 1, פייפר PA-22 - 1

פיאג'ו - 3 מטוסים

אלואט - 2 מסוקים

פילטוס - 1

ראלי - 1

גמהוריה - 1 

סה"כ כ- 85 מטוסים מ-11 דגמים שונים

בתחילת שנות ה-70 נוצר תהליך מיקוד משמעותי לסד"כ, הפריטים הבודדים ומגוון הסוגים נגרעו מהסד"כ ומנגד החל להיקלט בטייסת בשנת 71 מטוס העגור. 

במלחמת יום הכיפורים הפעילה הטייסת 5 סוגי מטוסים - צסנה, דרור, עגור , פייפר ואילנדר שהצטרף בסוף המלחמה. 

היקף הסד"כ נשמר בכמויות של מעל 90 מטוסים ולאור זאת הוקמה ב- 1/5/74 טייסת 135 שקלטה את מטוסי האילנדר, הצסנה ומטוס הזמיר שאך הגיע ארצה וטייסת 100 התמקדה בשני מטוסים בלבד - עגור ודרור וגם משימותיה מוקדו יותר לעולם הסיור והמודיעין האווירי. העיקרון של 2 סוגי מטוסים בלבד בטייסת נשמר עד עצם היום הזה.

 
לייבסיטי - בניית אתרים