נכתב ע"י אבינעם מיסניקוב

פרטי המטוס:

דגם: C-46A-55-CK קומנדו

יצרן: קרטיס-רייט , מפעל בלואיסוויל שבמדינת קנטקי, ארה"ב

מספר יצרן:261

מספר קו יצור:CK230



קומנדו 1701 (ציור: עמוס דור)

תולדות המטוס:

לאחר יצורו,נמסר המטוס לזרוע האוירית של צבא ארה"ב בתאריך 14.2.45 וניתן לו מספר זנב 43-47190.המטוס סופח בתחילה לשדה באר, בפורט ווין, אינדיאנה, שהיה בסיס התארגנות של פיקוד ההצנחה של הזרוע אוירית של צבא ארה"ב. מאוחר יותר באותה שנה, סופח המטוס לטייסת המפקדה ה- 810 (פיקוד תובלת הצנחנים הראשון) שבבסיס לאורינבורג - מאקסטון שבמדינת נורת קרולינה, שהיה בסיס אימון מבצעי לטייסי תובלה והצנחה וגם לגרירת דאונים. המטוס טס בבסיס זה עד לנובמבר 45 ואז הוכרז כעודפי מלחמה והועבר לבסיס וולנאט רידג' שבמדינת אריזונה. המטוס הועבר (רישומית) ליחידה למכירת עודפי המלחמה בתאריך 6.11.45.
 
את המטוס קנה האוורד קורת' באותו חודש. הוא מכרו לחברת  TACA-Transportes Aereos Centro Americanos מאל-סלוודור ונרשם שם כ- YS-01C  בתאריך 4.9.46.לאחר מכן הוחזר לארה"ב כשנמכר לחב' אינטרקונטיננטל איירוויז ונרשם כ- N75393 המטוס חנה ללא שימוש בשדה התעופה באוקלנד, ומאוחר יותר נרכש ע"י שליחי הרכש של אירגון ה"הגנה" והועבר לשדה בורבנק שבקליפורניה, שם, במסוף של חברת "לוקהיד" פעלה חברת "שווימר אייר סרוויס" לשם תיקונים והסבה למטוס תובלה אזרחי. לאחר גמר העבודה הוא נצבע בסימלי החברה הפנמית הפיקטיבית LAPSA   וניתן לו הרישום הפנמי RX-130 .
 
המטוס הועמס בחלפים למטוסי  C-46 שנרכשו בארה"ב והוטס ע"י סאם לואיס דרך לוס אנג'לס לטיחואנה שבמקסיקו. לאחר מכן נחת לתדלוק  במזלטאן שבמקסיקו, שם גילה צוות המטוס שאין דלק באוקטן 100 שהיה דרוש להם לצורך התדלוק בתחנה הבאה שבאקפולקו, לכן שינו את הנתיב ונחתו בשדה הבין לאומי במקסיקו סיטי ב- 23.4.48. לאחר מכן המריאו לכיוון מנאגואה בירת גואטמלה, כשבדרך נחתו לתדלוק בטפצ'ואלה. המטוס הגיע לשדה טוקומן שבפנמה 3 שעות לאחר ההמראה ממנאגואה. בשדה טוקומן נאספו מטוסי הקומנדו האחרים שהוברחו מארה"ב- RX-131,RX-133,RX-135,RX-136 .המטוס שסומן RX-134  התרסק בהמראה משדה מקסיקו סיטי.
 
מטוס RX-130  המריא בשמיני במאי 1948 מטוקומן מוטס ע"י האל אורבך כקברניט ובן דודו בוב לאורי כטייס, והגיע בשעות הלילה לפארמריבו שבסורינם. בעשירי במאי נחתו בשדה פנאמרים שבנטאל בברזיל. בשלושה עשר המריאו משם לכיוון אירופה אך נאלצו לחזור על עקבותיהם בגלל בעיות באחד המדחפים. המדחף תוקן בעזרת חלפים ומכונאים מחיל האויר הברזילאי. ב- 17 למאי המריאו שוב, טסו מזרחה מעל לאוקינוס ונחתו בדקאר שבסנגל לאחר 11 שעות. למחרת טסו לקזבלנקה שבמרוקו והגיעו לשם אחרי 9 ש"ט ולאחר שעברו 1700 מייל. בתאריך 20 למאי חצו את הים התיכון לקטאניה שבסיציליה, למחרת לברנו שבצ'כוסלובקיה ולבסוף נחתו בשדה זאטק שבצ'כוסלובקיה, היה שדה היציאה לטיסות מבצע "בלק".
 
בתאריך 23 למאי הצטרף לצוות המטוס אל דוברובניק כנווט, הוא הועמס ב-סט כנפיים ו- 3 מדחפים של מטוס S-199  ששקלו 840 ק"ג, 5 ארגזי פצצות,18 ארגזים עם תחמושת למקלעי 13 מ"מ, ו- 8 ארגזים ובתוכם תחמושת 20 מ"מ. המטוס המריא יחד עם מטוס RX-136  לטיסה מס.10 במסגרת מבצע "בלק". המטוסים הגיעו לשדה עקרון בערפל כבד. מטוסנו הצליח לנחות בשלום ואילו המטוס השני התרסק. למחרת המריא המטוס כשצוותו כלל את ארנולד אילוויט, סיריל סטיינברג ואל דוברובניק חזרה לצ'כוסלובקיה. לאחר כמה שעות טיסה, כשהיו מעל לאיי יוון, כשל מנוע ימין ונעצר והצוות עשה נחיתת חירום בשדה הצבאי שבאי ארקסוס. הצוות נעצר והמטוס הוחרם ע"י שלטונות יוון. אחרי משא ומתן בהול הורשו המטוס והצוות לעזוב את יוון, והוא הוטס ב- 14.7.48 לזאטק ונחת שם ב- 18 לחודש. המנוע תוקן והמטוס עזב את זאטק למחרת בטיסת "בלק" מס.69 כשהוא נושא מטוס אויה S-199  חדש ללא מדחף וכמה ארגזים עם פצצות 2 ק"ג. הוא נחת בעקרון בשעה 24:00 ,מטענו נפרק ולמחרת בשעה 08:07 המריא ,אך לאחר 3 דקות החלו בעיות באחד המנועים והמטוס חזר לעקרון. המנוע תוקן והמטוס המריא שוב בשעה 23:57 בדרכו לאדאצ'יו.
 
בטיסת בלק מס.83 המטוס נחת בעקרון בשלישי באוגוסט בשעה 23:40. הפעם נשא עימו 34 ארגזים של פצצות 70 ק"ג במשקל כולל של 2890 ק"ג. המטען נפרק והוא המריא שוב בשעה 04:47. בטיסה האחרונה שביצע המטוס במסגרת מבצע בלק,(טיסה מס.88),הוא נחת בעקרון עם 19 ארגזי פצצות 70 ק"ג במשקל כולל של 3230 ק"ג.
 
מבצע "אבק"
 
מבצע זה  היה רכבת אוירית אינטנסיבית להעברת אספקה, ציוד וכוחות  לשיחרור הנגב במבצע "יואב" במלחמת השחרור. הרכבת האוירית הופעלה ע"י להק תובלה אוירית של חיל האויר מכיון שכל הנסיונות להעביר ציוד לנגב בדרך היבשה נכשלו. בין המטוסים שהשתתפו היה גם מטוס RX-130.המבצע נחלק לשני חלקים, התחיל ב- 23.8.48 ונמשך חדשיים. במהלכו הטיס להק תובלה אוירית 2224 טון מטען ו- 1900 איש ב- 417 גיחות מעקרון ל"שדה אברהם" בנגב, וכן 271 טון ציוד ו- 3000 נוסעים ופצועים חזרה לעקרון.
 
מבצע "ולווטה"
 
מבצע "ולווטה" היה מבצע הטסת 61 מטוסי ה"ספיטפייר" שנרכשו בצ'כוסלובקיה לארץ, ונקרא ע"ש הקרם שחולק לטייסים נגד כוויות מהשמש במהלך הטיסה. המטוסים הוטסו מצ'כוסלובקיה לשדה ניקשיץ שבמונטנגרו (אז ביוגוסלביה),ומשם בקבוצות ישירות לארץ. חיל האויר הטיס בכל טיסת ולווטה מטוס תובלה כמוביל הטיסה, וכן הטיס מעל לים התיכון בנתיב הטיסה 2 מטוסי "קומנדו" שצויידו בסירות הצלה וציוד מילוט למקרה שטייס יאלץ לנטוש את מטוסו מעל לים, וזאת בנוסף לספינת חיל הים ששייטה באיזור. מטוס RX-130  הוטס ע"י טייסי המח"ל ריימונד קורץ ופרד וויינבלאט יחד עם מטוס RX-137  במשימה כזו בתאריך 30 לספטמבר 1948 וליווה 11 ספיטפיירים שטסו לארץ בטיסה שנמשכה 6.5 שעות, וכן בליווי נוסף במבצע "וולווטה 2" של ארבעה ספיטפיירים כשעל הגאיו הקברניט  סאם לואיס. הוא חזר ריק לניקשיץ'  ב-29 בדצמבר כשעל הגאיו הקברניט פורד. למחרת הועמסו עליו חלקי חילוף ושוב הטיס אותו הקברניט פורד והוביל יחד עם מטוס RX-137 זוג ספיטפיירים ארצה.
 
מבצע "אגרוף"
 
מטוס RX-130 הוטס גם במבצע "אגרוף", שהיה הכינוי לחלקו של חיל האויר במבצע "יואב" לשחרור הנגב (שלא יכול היה להתחיל ללא העברת הכוחות והציוד בדרך האויר במבצע "אבק"). מבצע "אגרוף" היה בלילות שבין 14/15 ו- 21/22 לאוקטובר 1948. מחוסר מפציצים יעודיים, הפעיל חיל האויר להפצצת הכוחות המצריים בנגב את מטוסי התובלה של להק תובלה אוירית כמפציצים, כשהפצצות מונחות על משטחים בתאי המטען שלהם, ו"מטילנים" שהיו צוותי אויר, חניכי קורס טייס וחיילים נוספים דחפו אותן ידנית מבעד לפתחי ההעמסה. מטוסי התובלה ביצעו 5 גיחות יום ו- 25 גיחות ליליות שנמשכו בסך הכל 45 שעות טיסה. הם הטילו 872 פצצות בעיקר במשקל 20,40 ו- 50 ק"ג, ובסך הכל 34,826 ק"ג.
 
המטרות העיקריות שהופצצו במבצע "אגרוף" היו עזה, מג'דל, אל עריש, ג'בליה, בית להיה, פלוג'ה, עירק אל מנשייה, בית ג'וברין וג'אביה. מטוס RX-130  ביצע 4 גיחות יום שנמשכו 338 דקות והטיל 3350 ק"ג פצצות. בין גיחות ההפצצה, הופעל כמטוס תובלה במסגרת מבצע "אבק".
 
בתאריך 16 לנובמבר, הטיס טייס המח"ל ברטיל קרוקסטד את המטוס מרמת דוד בטיסת הצנחת צנחנים. היתה זו הפעם הראשונה שחיל האויר ביצע משימה מסוג זה. הצנחן הראשון קפץ, פתח את מצנחו מוקדם מידי ונתפס בגלגל הזנב של המטוס. כל הנסיונות למשוך את הצנחן פנימה כשלו, ולבסוף נפל ונהרג.
 
בתאריך 17.12.48 הופסקה פעילותו של להק תובלה אוירית והוא הפך לטייסת 106.מטוס RX-130  קיבל את מספר הזנב 17-01 והוטס במבצעי "חורב ו"עובדה". לבסוף אוחדה טייסת 106 עם טייסת 103.



קומנדו 1701 של לת"א בעקרון. (מקור:ארכיון המדינה)

ב-4 בינואר 1949 ביצע  למטוס הקברניט האל אורבך 2 טיסות מבחן בעקרון, ויום למחרת המריא איתו הקברניט כריסטיארנסון לטיסת הדרכה. טיסת הדרכה נוספת בוצעה למחרת ע"י  סאם לואיס.
 
בחודש ינואר 1950 העביר חיל האויר 9 מטוסי "קומנדו" לרשות חברת "אל על". מטוס 17-01 נרשם כמטוס אזרחי במנהל התעופה האזרחית וקיבל את אות הקריאה  4X-ACF בתאריך 24.1.50.הוא הוטס ע"י "אל על" בטיסות קצרות טווח לניקוסיה שבקפריסין, לאתונה שביוון ולאיסטנבול שבטורקיה, וגם בטיסות פנים לאילת.



4X-ACF בשירות אל על
 
מבצע "מרבד הקסמים"
 
שמו של מבצע להטסתם ארצה של 47,000 מיהודי תימן בין החודשים מרץ לספטמבר 1950. הטיסות נערכו ע"י מטוסי ה"קומנדו" של "אל על" שנצבעו וסומנו בצבעי חברות התעופה "אלסקה איירלינס" ו"קובנה". הם טסו משדה התעופה בלוד לאסמרה, אתיופיה, משם לעדן, העמיסו את העולים והמשיכו ונחתו בלוד. בשיאו של המבצע בוצעו 7-8 טיסות יומיות שכל אחת מהן נמשכה כ- 9 שעות ולאורך 2600 ק"מ. מטוס  4X-ACF נצבע לשם המבצע בצבעי "קובנה", וברישום הקובני CU-T450.
 
הרישום האזרחי של המטוס ב "אל על" בוטל בתאריך 17 בדצמבר 1950 והמטוס הוחזר כנראה לחיל האויר. הוא הוחזר לשירות אזרחי ונרשם כ-4X-ALB בתאריך 14.5.52 בחברת "אל על".
 
 אחרית

כשהגיעו לחברת "אל על" מטוסי ה-"קונסטליישן" הופנו מטוסי ה"קומנדו" של החברה לביצוע טיסות תובלה לאירופה. מטוס 4X-ALB הוצא משירות ונמכר לחורחה קרניסיירו, בעל החברה האמריקאית AAXICO  שהפעילה וסחרה במטוסי "קומנדו" רבים .הוא עזב את אדמת המדינה בתאריך 21 ליולי 1955 והוטס לארה"ב דרך שדה התעופה היתרו שבלונדון. הרישום האזרחי הישראלי בוטל ב- 18 ביולי 1955 והמטוס נרשם בארה"ב ע"ש  AAXICO כ- N75393 בתאריך 24 באוגוסט. הוא הוטס כמה שנים בשירות החברה ולבסוף נמכר לחברת RIDDLE שגם היא היתה מפעיל גדול של מטוסי "קומנדו".

לאחר מכן  נמכר לחברת TACA  מאל-סלוודור בתאריך  19.3.56 וקיבל שם את אות הקריאה YC-35C    בדצמבר 1955. חברה זו הטיסה את המטוס במשך 14 שנים בקוים שלה בדרום אמריקה ולבסוף מכרה אותו לחברת AEROMAR  מהרפובליקה הדומיניקנית בחודש ספטמבר 1970, ושם קיבל את אות הקריאה HI-196..בשנת 1978 נמכר המטוס שוב, והפעם לחברת ARGO AIR  כדי שיפורק לחלקי חילוף, אך זו הטיסה אותו עד שנת 1983 תחת סימן הרישום HI-495CT ואז הוציאה אותו משירות ואחסנה אותו בשדה התעופה בסנטו דומינגו, בירת הרפובליקה הדומיניקנית. חברת AMSA שבסיסה גם הוא בשדה זה, קנתה את המטוס בשנת 1989 ורישומו הוחלף ל- HI-495SP.הוא טס בשירות החברה 5 שנים נוספות שבמהלכן הוחלף סימן הרישום חזרה ל-HI-495CT  בשנת 1990.



                                                        קומנדו HI-196 בשדה התעופה של סנטו דומינגו                                                                            בשירות AMSA
 

המטוס הוצא סופית משירות באפריל 1994 לאחר כמעט חמישים שנות טיסה , אוחסן בשדה התעופה בסנטו דומינגו, ולבסוף פורק לגרוטאות.
 
 
לייבסיטי - בניית אתרים