נכתב ע"י סא"ל (מיל') שלמה לוי
אתמול אחה"צ הגענו מנחם קשטן ואני לרפידים, אחרי פטרול נמוך בצפון התעלה, פטרול שנסתיים ללא אירועים מיוחדים. אחרי נחיתה הסענו לעמדת היירוט בתחילת מסלול 33, שם כבר עמדו שבעה מטוסי שחק ונשר שאוישו ברובם ע"י טייסי טייסת 101, שהיו כאן, בהחלפת משמרות מיום המלחמה הראשון. הצוות הטכני התנפל על המטוסים והצוות שבאנו להחליפו לקח את המטוסים ויצא לפטרול לאורך התעלה שבסיומו הם נחתו בבסיס האם, בחצור.
 
בדקנו את מטוסי הכוננות שלנו, כל אחד הכין את התא לפי מידותיו והרגליו: גובה המושב, מרחק הדוושות, הקסדה על ראש מושב המפלט וחגורת ההצלה, ה"מיי ווסט" לפי המידה ומונח שיהיה נוח להכנס אליה בריצת ההזנקה, עם השמע הסירנה. בדקנו קשר בין המטוסים וכן גם בתקשורת הקווית שבין המטוס למגדל וליחידת הבקרה . המטוסים, שבעה, שלושה זוגות ועוד מטוס רזרבי חמושים עם שני טילים כל אחד, שני תותחי ה-30 מ"מ האינטגרליים ושלושה מיכלי דלק חיצוניים, ניתנים להשלכה.
 
בערב זומנתי למפקדת האוגדה. שם קבלתי תדריך על כך שהלילה, קרי בין ה-15 ל-16 באוקטובר תתבצע הפריצה וחציית התעלה, על כן צפוי שעם בוקר, לכשיתגלו כוחות בצד המערבי של התעלה, יגיעו מטוסי תקיפה לתקוף הכוחות וראש הגשר. עם ידיעה זו של יום קשה צפוי מחר הלכנו לישון.
 
לקראת אור ראשון התחלנו לשבת בתורנות במטוסים, מאזינים לרשתות הקשר שלנו, ודרוכים לכל שינוי בטון של הבקר. לקראת השעה 08:00, קשטן ואני נכנסים למטוסים, כזוג בתורנות. לא ישבנו הרבה עד שמפקד יח' הבקרה 511 יגאל זיו עולה על הקו וקורא לי: "לוי, זנק לכיוון דרום מערב, לכיוון ציר טרטור, לפטרול נמוך, מיגים כנראה בדרך לשם". כל האזור מתעורר. מערכות ההתנעה מופעלות והמנועים מתחילים להתניע. תוך 30 שניות בודק קשר עם קשטן, מוודא שכל האבטחות בחוץ, מקבל אגודל מעלה מראש הצוות על הקרקע, הרמזור, (רמזור הזינוק) ירוק, ואנחנו יוצאים אל המסלול וממריאים.



...יוצאים אל המסלול וממריאים.... מטוס נשר בהזנקה ליירוט

מיד אחרי המראה נשארים בגובה נמוך, כ-300 רגל (100מ' לערך) ואני פונה פניה שמאלית לכיוון דרום, לציר טרטור/צומת עכביש. הפטרול מיועד להיות בטווח של כ-10ק"מ מזרחית לתעלה, בכיוון כללי צפון/דרום. מגיע תוך שתים שלוש דקות לאזור ומגלה על הכביש, הציר, אנדרלמוסיה כוללת:"פקק" תנועה הכולל טנקים, חלקי גשר הגלילים, זלדות, זחל"מים, קומדקרים וג'יפים. אליהם וביניהם רכבים "רכים" אוטובוסים של אגד, משאיות צבאיות ואזרחיות, משאיות של תנובה וכל התמונה הזו עומדת!!! ואני חושב לעצמי שזה חלומו של כל מטוס קרב. יש כאלו שניסו לעקוף את הפקק דרך החולות ותקועים שם, ערב רב של כלים, ללא סדר וללא הגיון תקועים על הציר.
 
ואז הבקר קורא: "עלית, כיוון 270 כח מלא למפגש, שמינית מטוסים בשתי רביעיות בגובה נמוך! " מיד מאיצים ומשליכים בידונים ופונים מערבה, קשטן שומר מקומו ומקל עלי לראותו. בודקים מפסקים לקרב ותוך מספר שניות מגלה דרומה לי, בכיוון מזרח מבנה של מיג 17 שבאו לתקיפת השיירה על הציר.
 
צריך לדעת: מיג 17, למרות היותו מיושן יחסית, יש לו איכויות בעיקר ביכולת התמרון שלו: הוא מסוגל לבצע תמרון של 12 ג'י במהירות נמוכה יחסית (לצורך השוואה, המטוסים החדישים ביותר בימנו מוגבלים ל-9 ג'י!!). אני מנסה להתארגן על מוביל הרביעיה בפנייה שמאלית ומגיע למצב ירי אחריו כאשר אנחנו בכיוון מערב. יורה עליו והוא נדלק, אך אינני רואה את פגיעתו בקרקע שכן קשטן צועק בקשר: "אחד שבור, יושבים עליך"!! כל יתר המיגים התפזרו לכל עבר
 
אני מגלה שאין לי מהירות לשבור ואין לי גובה לצלול ולהאיץ. אני מסתכל לאחור ורואה שני מיגים במבנה יושבים אחרי ויורים, הפגזים פוגעים בקרקע מאחורי. פונה עד כיוון דרום מזרח, ע"מ להתרחק מהתעלה, ומנמיך את שארית הגובה שנותר ומאיץ. גבעות החול מתרוממות לידי ואני בהרגשה שאני ממש מלחך את הגבעות. הנשר מאיץ מהר יותר מהמיג, וזו דרך ההיחלצות היחידה מהמצב, שכן למיג אין טילים!!. לפתע אני רואה במראות שבתא פיצוץ אדיר מאחורי. ממשיך להאיץ וכשמגיע למהירות של כ-450 קשר (כ-850 קמ"ש) פונה שמאלה בכוונה לחפש את המיגים, אולם מה שאני מגלה זה עשן ממקום הפיצוץ, מעל חלקים של שני מטוסים שפגעו בקרקע!!. לא מצאנו יותר מטוסים: אף לא מטוס לא תקף וכמובן לא נפגע חייל מכוחותינו.
 
חזרנו לנחיתה עם מטוס אחד מופל לזכותי, ושניים נוספים לזכות הטייסת ויש הרבה מה לתחקר!!
 
עם החזרה לבונקר אנחנו מתחקרים את הקרב. הובלנו ע"י הבקר לקרב מול שמיניית מיגים תוקפים, כשאנחנו נכנסים לקרב זה במטרה לשבור את התקיפה, למנוע מהם פגיעה בכוחותנו התקועים למטה ואם אפשר גם להפיל. שום מיג מהשמינייה לא תקף, אחד הופל באש תותחים ושניים נוספים פגעו בקרקע. הבעייה היתה מהירויות הקרב ויכולת התמרון של המיגים והוצאנו מיד המלצה שבקרבות עם מיג 17 רצוי שלא לרדת מתחת ל-700 קמ"ש ומומלץ אפילו 800 ומעלה, ולהתמודד איתם בתווך האנכי, שם אינם יכולים להגיע.

בסביבות 11:00 זינקנו שוב לפטרול מעל הצירים, אך הטיסה עברה ללא אירועים מיוחדים. ב-16:00 לערך הוזנקנו שוב, בפעם השלישית היום. הפעם לפטרול נמוך מעל לחווה הסינית, מעט צפונית לצירים. הראות מערבה קשה: השמש עומדת לשקוע ואובך רב ועשן מפריעים לראות נקייה.. מספר דקות בתוך היירוט ומצרפים אלי זוג נוסף מט. 113, אילן גונן ומשה שביט, וכך המשכנו בפיטרול ברביעייה בזוגות ובשורה עורפית.

בסביבות 16:25 מקבלים התרעה מהבקר על מיגים המגיעים בגובה נמוך ממערב והוראה: 270 מעלות, כח מלא למפגש, שמיניית תוקפים בשתי רביעיות צפון ודרום". אני עם קשטן , הצפוניים ברביעייה. פונים אל הרביעייה הצפונית, וגונן עם שביט לרביעייה הדרומית. השלכנו נתיקים ופנינו אל התוקפים. השגתי יתרון מהיר עם אחד מהם, ובצרור תותחים אחד פגעתי בו והוא נראה עם אש גדולה מתרסק מעט מערבית לתעלה.

בדקתי נתוני טיסה, ושוב מצאתי עצמי במהירות איטית של כ-500 קמ"ש. צעקתי לכולם בקשר לשים לב למהירות, בעוד אני מאיץ בגובה נמוך בכיוון דרום מזרח, במגמה להתרחק מהתעלה. כשהגעתי למהירות של מעל 800 קמ"ש התחלתי פנייה שמאלית במטרה לחזור לחווה הסינית לקרב, אך זה לא קורה.



אני חוטף "בעיטה" הגונה באחורי המטוס, הבנתי שנפגעתי וכמעט כל נוריות האזהרה במטוס נדלקו: לחץ שמן לחץ הידראולי, אלטרנטור וכו'. עוד הספקתי תוך כדי הפנייה לראות מטוס שכולו כדור אש מתרסק באזור החווה הסינית, והודעתי בקשר שנפגעתי. קראתי לקשטן שיחבור אלי, המנוע בקושי נתן כוח, ולכן טיפסתי ככל הניתן לכוון רפידים. גם מגונן ושביט לא שמעתי דבר ועברתי לערוץ המגדל.

על ערוץ המגדל הודעתי לו שנפגעתי, ואני בנתיב של נחיתת אונס על מסלול 15, כלומר לכיוון כללי דרום מזרח. קיבלתי ממנו אישור. המנוע המשיך לפעול ואך בקושי סיפק דחף, כך שאני מנמיך במהירות לנחיתה. כשהייתי בטוח שאגיע למסלול, הורדתי את כן הנסע, וזה ירד בכח מערכת ההידרולית המשנית. כיוונתי עצמי לנחיתה בכח המנוע הקיים לתחילת מסלול, או אז ראיתי לחרדתי שרכב ניקוי מסלולים מנקה את תחילת המסלול!!!

הצלחתי איכשהו להוסיף כוח ולדלג מעל הרכב ונחתתי. כיביתי והמתנתי שהמהירות תרד לפני שאוציא את מצנח העצירה, לא היתה תגובה והמטוס המשיך לדהור במהירות אל סוף המסלול. דרשתי מהמגדל שירים את רשת העצירה בסוף המסלול ותוך שניות בודדות נאספתי אל תוכה, המטוס עוד המשיך לרוץ על הכורכר עד שנעצר סופית ליד עמדת הנ"מ שם..

פתחתי החופה ובריצה קודם כל התרחקתי מהמטוס, רק אחרי מספר שניות הבטתי בו, במטוס: המטוס ספג פגיעה מטיל ק"א מסוג זרת, טיל נ"מ זעיר הנישא בידי אדם. חור גדול נפער בצידו השמאלי אחורי של המנוע וכל החלק האחורי של המטוס היה מרוסס בעשרות חורים מרסיסי הטיל. צוות טכני וצוות הצלה הגיעו מייד, אספו אותי והחלו לטפל בהשבת המטוס לעמדת המטוסים.



...אספו אותי והחלו לטפל בהשבת המטוס לעמדת המטוסים...

גם גונן ושביט חזרו ונחתו. גונן הפיל מיג 17 ואילו שביט הסתבך בקרב צמוד ואיטי מאוד בגובה "אפס": הוא ניצל כי מוטת כנפי הנשר הינה 27 רגל ושל המיג 36 רגל ולכן המיג פגע ראשון באדמה.

קשטן, מס' שניים שלי הנאמן, לא חזר. המטוס שראיתיו מתרסק בדיוק כשנפגעתי היה מטוסו של קשטן. מה פגע בו האם מיג, נ"מ כלשהו, קני או אפילו טיל כפי שפגע בי לא נדע. שעון הסטופר במטוסו נעצר על השעה 1631.
לייבסיטי - בניית אתרים