נכתב ע"י אבינעם מיסניקוב

בשעות אחר הצהריים של ה-14 באוקטובר 1973, המריאו 48 מטוסי קורנס מ-3 טייסות לתקיפה של בסיסי ח"א המצרי . טייסת 201 יועדה לתקיפת מנע של בסיס מנצורה שהיה בלב הדלתא של הנילוס, טייסת 119 נועדה לתקיפת ריכוך על בסיס טנטא וטייסת 107 היתה אמורה להשמיד את השדה.
 
בסיס טנטא (בסיס 236) נמצא בעמק הנילוס שבמצרים, ובו שכנו במלחמת יוה"כ טייסת מטוסי מיג 21PF של כנף 104 של ח"א המצרי, הטייסת העצמאית מס' 69 של מטוסי מיראז' 5 של ח"א הלובי שהועברו לח"א המצרי, וטייסת לובית נוספת.
 
את התקיפה של טייסת 107 שהיה מורכבת משתי שישיות מטוסי קורנס, הובילו מפקד הטייסת סא"ל יפתח ספקטור ונווטו רועי מנוף בקורנס מס 122. המבנה של ספקטור נקרא "מזנון" וכלל גם את הצוותים בקל/רוזנבלט בקורנס 176 ,אלעד/זיו בקורנס 153, יפה/פלטיאלי, נחומי/רגב בקורנס 184, ומוסט/בן צבי בקורנס 157. כל מטוס היה חמוש ב-5 פצצות 750 ליברות, בשני טילי לביד ובטיל דקר בודד, וכן בשני נתיקי כנפיים ובנתיק גחון.
 
את השישיה השניה, מבנה שנקרא "מיטה"  הוביל רס"ן ישראל קריגר ונווטו יוסי יבין, ואיתו הצוותים מימון/רז בקורנס 101, פנאי/שמואלי, שקי/פרג בקורנס 130, פטישי/אראל בקורנס 141 ו-וקס/לרנר בקורנס 179. המטוסים הגיעו לאיזור המטרה לאחר 38 דקות טיסה, בה נשמרה דממת אלחוט, אבל שם המתינו להם 13 רביעיות של מטוסי מיג 21 שהמריאו מטנטא ומנסורה.


קורנס 101, המטוס אותו הטיסו מיימון/רז בקרב האויר מעל טנטא
 
המטוסים המצריים נעלו על השישיה המובילה והתפתח קרב אויר המוני. סרן נפתלי מיימון ונווטו סגן יצחק רז בקורנס 101 טסו כאמור, בשישיה השניה.המוביל הורה לטייסים להשליך את הפצצות ולסגת. הטייסים לחצו על כפתור ההשלכה בחירום, המטענים שוחררו והם פנו חזרה. באותו זמן גילה מיימון שמטוס מיג 21 מתארגן מאחורי קריגר. הוא צעק ברדיו לקריגר לשבור, ולחץ על כפתור ה"פאניק" כדי להשליך את החימוש. הוא שמע "בום" והמטוס החל להחליק. מסתבר שנשאר מיכל נתיק  על הכנף השמאלית, והמטוס טס בצורה א-סימטרית.
 
הם מצאו את עצמם מאחורי המיג שרדף אחרי קריגר, ועל זנבם יושב מיג נוסף. מיימון לחץ על כפתור שיגור טיל דקר אך הטיל לא יצא. הוא שיחק עם מפסקי החימוש, חיכה למצב המתאים, ולבסוף שיגר את הטיל בזוית הטייה אפסית וזה התפוצץ והמיג נפגע ונפל. קריגר האיץ ופתח מרחק ממטוסם, והמיג שישב על זנבם פנה אל מטוסו של קריגר כשהוא יורה עליו. מיימון שוב צעק לקריגר לשבור, ומאחר ולא היתה לו נעילת מכ"מ כדי לשגר טיל לביד, פתח באש מתותח הוולקן שלו מטווח 800 מטר. הוא ירה צרור קצר ולא פגע, צמצם את הטווח, התיישב מאחורי זנבו של המיג, כיוון את הכוונת קצת מעליו וירה צרור ארוך של פגזים. המיג נעצר באויר והתפוצץ.
 
סרן נפתלי מיימון וסגן יצחק רז עוטרו בעיטור המופת על כושר ביצוע מעולה וקור רוח בעת הקרב.


 
לייבסיטי - בניית אתרים