נכתב ע"י פקד תעופה אריה רוזנבלום. פורסם במקור בגיליון "מערכות" 60, 1949
תודתנו להוצאת "מערכות" על אישורה לפרסום המאמר באתר זה.
א. ימי בראשית
 
עובדת לידתו של חיל האויר לישראל נעוצה בהכרח החיוני, שהוכר ע"י מוסדות הביטחון של הישוב, להשלים את כוחות המגן העבריים בזרוע מסיעת ולוחמת שיהא באפשרותה להגיע אל כל נקודותינו המפוזרות והמוקפות ברחבי הארץ, עם שיבושן של דרכי הקשר הרגילות, ולהגן על שמי הארץ לקראת ימי ההכרעה הצבאית שנראתה כבלתי נמנעת. כיום, שעה שאנו מביטים לאחור ומנסים לסקור -- ולו גם במעוף הציפור -- את דרכו של ח. א. לישראל, עלינו להדגיש ולומר מיד שמעטים הם המפעלים החלוציים בארץ שהוגיהם יכולים לתבוע לעצמם את אותה מידת ההעזה והמעוף שיש לזקוף לזכות אותם מעטים שהגו והרו את רעיון כוחות האויר הישראליים. ההחלטה הגורלית נפלה ביום י"א חשון, תש"ח, ומכאן החל המעשה. לא נוכל עדיין לקבוע את משמעותה של החלטה זו לכל היקפה עד לאותו יום בו אפשר יהא להעריך ולנתח בפומבי את תרומתו של ח. א. למאמץ המשותף, ואולי גם מחמת קרבתנו למאורע אשר בהכרח מגביל את הפרספקטיבה ההיסטורית שלנו, אולם כבר היום אפשר לומר שהחלטה זו הגבירה ותרמה תרומה בלתי משוערת להאדרת כוחות צבא ההגנה לישראל.

בפני מארגני ‏שרות האויר", כפי שחיל זה נקרא בראשית ימיו, עמדו בעיות אשר לא זו בלבד שחסר היה לנו הנסיון המתאים לפתרן, אלא שנראו כלא ניתנות לפתרון מבחינה אובייקטיבית. כאן עלינו לזכור שהימים היו ימי שלטון המנדט. --שנתגלה אז בכל מערומיו כשלטון עוין, המפריע לכל ניסיון של חישול כוח לחימתו של הישוב. אם היתה אפשרות להסתרת כלי המגן הצנועים שלנו באותם הימים, הרי שלא באה בחשבון כל אפשרות כזאת לגבי "כליו" של ח. א.: מטוס אינו מופעל מ "סליק", מטוס זקוק למסלול המראה ונחיתה, להשגחה וטיפול טכני ולכל אותם השרותים הַמורכבים שבלעדיהם לא תצלח פעילות אוירית. אלה היו רק חוליות בשרשרת הקשיים הארוכה שבהן נתקלו מארגניו של חיל זה.

המטוסים הראשונים נרכשו מאת הבריטים דוקא, והיו אלה אותם "פרימוסים" הידועים לכל ילד – ואשר שמשו נושא מבדח למבוגרים. אלה היו המטוסים שבעזרתם נרשמה פרשה מזהירה בתולדות מלחמת העם לעצמאות ויתכן גם פרק מפליא ומוזר כאחד, במדע הלחימה האוירית. מפליא,  משום אותם המבצעים שבוצעו על ידם, ומוזר משום העזתם של טייסינו להטיסם בתנאים בלתי מתקבלים על הדעת ביותר.

מטוסים אלה רוכזו בשדה התעופה הקטן בתל-אביב וממנו הופעלו במבצעי הפצצה, אספקה לנקודות מבודדות, העברת פצועים וקשר.

פרשה בפני עצמה היתה הסתננות טייסינו לשדה-התעופה כשהם נושאים מתחת למלבושם רמוני יד ותחמושת שהיתה מיועדת לנקודות ישוב מבודדות ולהפצצת מתקיפי שיירותינו לירושלים; וכל זאת ממש מתחת לאפם של הבריטים. אלה היו למעשה פעולות חיל האויר בראשית ימיו. טייסיו ואנשי שרותי הקרקע של החיל גוייסו בתחילה מבין שורות מתנדבי הישוב לחיל האויר הבריטי במלחמת העולם השניה והמספר המועט של טייסי ועובדי חב' "אוירון", הקלובים לתעופה וטייסי הפלמ"ח, ואלה היוו את עמוד שדרתו עד לשלהי אפריל 1948, עת שהחלו לזרום אלינו אחינו המתנדבים מעבר לים.

עלינו לזכור שהיות היותו של חיל האויר חיל טכני ממדרגה ראשונה וחיל הפועל מבסיסים ‏ סטטיים פחות או יותר, גרמה לכמה תוצאות שאין למצוא להן השוואה בהתפתחות כוחות חיל הרגלים שלנו. בעוד שכוחות חיל הרגלים של ה "הגנה", שהיו קיימים עוד לפני הקמתו של צ.ה.ל., ניתן להפעילם, ואף הופעלו, בהגבלות מסוימות אמנם, ללא צורך חיוני במטה מרכזי קבוע המתאם ומכתיב את דרכי פעולתו עד לנקודה האחרונה, כפי שהדבר מחייב בחיל האויר, הרי בסיס-אוירי אינו בר קימא מבחינה אופרטיבית ללא הדרכה, הכוונה ותיאום ע"י מטה ראשי.
 
בהתחשב עם עובדות אלו, ותוך כדי ביצוע תפקידיו המבצעיים של החיל, החלה מתארגנת מפקדתו המסועפת על פי הניסיון שנרכש בחילות אויר זרים, תוך התאמת ניסיון זה לתנאי הארץ ואפשרויות פעולותינו.
 
אולם האויב לא הניח לנו לגבש את ניסיוננו ולהגביר ציודנו. ב-15 במאי החלה פלישת מדינות ערב לארצנו. בבוקר אותו יום, הונחתו על תל אביב ומקומות אחרים בארץ, ההפצצות האויריות הראשונות. תאריך זה מסמל התחלת תקופה שניה בקיומו של החיל.
 
ב. בכור המלחמה
 
פלישת מדינות ערב החלה בסימן שליטת  חילות האויר המצרי בדרום והסורי בצפון, בשמי ארצנו. חיל האויר המצרי,  שהיה מורכב ברובו ממטוסי קרב מסוג "ספיטפייר", הופעל במגמות טקטיות ואסטרטגיות כאחד, כנגד ריכוזי צבאנו ומקומות ישוב אזרחיים בדרום הארץ. חיל האויר הסורי, שכלל מספר מצומצם של מטוסי "הרוורד" (מטוס אימון מתקדם חד מנועי)  הופעל במגמה טקטית בעיקר, אם כי התקיף גם מרכזי ישוב אזרחי בצפון הארץ.
 
בראשית ימי הפלישה, עדין לא חל שינוי מעשי בהרכב מטוסי החיל ולפיכך גם לא היה מקום להתמודדות עם כוחותיהם העדיפים של אויבינו באויר.
מצב זה חייב את מפקדת חיל האויר לכמה מסקנות:
  1. צמצום הפעילות בשעות היום
  2. הגברת הפעילות בשעות החשיכה
  3. מתן עדיפות מכרעת לקיום גשר האספקה האוירית ממקורות האספקה בחו"ל להגברת ציודו של החיל.
המשימות  שחיל האויר היה חייב בביצוען, במסגרת כוחות ההגנה, היו:

א.מתן סיוע טקטי לכוחות הרגלים ע"י הפצצת ריכוזי האוייב וצומתי תחבורתו בקוי החזית או בסמוך אליהם.
ב.קיום קשר עם נקודות ישוב מבודדות.
ג.הגנה יעילה בפני הפצצות אויר.
ד. מיגור כוחו האוירי של האויב ע"י פגיעות יעילות בבסיסיו האויריים, והשתלטות על שמי הארץ.
ה. הפצצות אסטרטגיות לצורך פגיעה בפוטנציאל המלחמתי של האויב.

לאור האמור לעיל, ברור שרק שתיים מהמשימות הנ"ל (א' ו-ב') היו בנות ביצוע, ואף הן תוך הגבלות רבות.


א.הסיוע הטקטי לכוחות החי"ר
 
הסיוע לכוחות החי"ר  בדרך הפצצת ריכוזי האויב בקוי החזית ובקרבתם, היה מן המשימות הקשות-וקלושות הסיכויים ביותר. הפצצות שעמדו לרשותנו, ואשר היה ביכולתנו להטילן ממטוסינו, היו מוגבלות בטווח הפגיעה ובכוח חדירתן. האפשרויות לכוונן למטרה המיועדת, שהיו מצומצמות בלאו הכי, פחתו עוד יותר בשל גורם החשכה או חשכה למחצה, שבחסותה היו נערכות מרבית טיסות ההפצצה. הפצצות-לילה, במטוסים חדישים, המצוידים במכשירי כיוון והטלה משוכללים, אף הן מכוונות כנגד שטחים נרחבים ומעולם אינן מצטמצמות בשטח של כמה עשרות מטרים מרובעים. על כן היה צורך להמנע מהפצצת ריכוזי האויב מחשש פגיעה בכוחותינו אנו. מסקנה מכל אלה היתה שהפצצה טקטית יעילה -היינו, סיוע ישיר לכוחות הרגלים, לא תתכן בשעות החשכה, ובתנאים שהיו קיימים היה הכרח בצמצום רציני של משימה זו עד לאותו זמן בו יוכלו מטוסינו לצאת להתמודדות גלויה עם האוייב לאור היום. פעולת הסיוע הישיר הועתקה על - כן לשעות הערב המוקדמות לאחר השקיעה, הצטמצמה בשעות החשכה, והוגברה שוב בשעות הבוקר המוקדמות.

פרט להעדר מטוסים מתאימים לצרכי הפצצה טקטית, היו עוד כמה גורמי-יסוד שאין להתעלם מהם כאשר המדובר הוא בהפצצה מסוג זה.

1 .הצלחת הפצצה טקטית תלויה בראש ובראשונה בתיאום ושילוב-מבצעי גמור בין כוחות הרגלים וח.א. בכל שלבי הפיקוד, החל מאגף המבצעים במטכ"ל
    דרך מטה החזית ועד למטה החטיבה ולעתים גם הגדוד.
2.אמצעי קשר יעילים ומתוקנים, לצורך תיאום בין כוחות הרגלים למטוסי החיל המכוונים לעתים קרובות למטרתם מהקרקע, הם הכרח ראשון-במעלה
   להצלחת מבצעים טקטיים רבים.

כל אלה היו בבחינת אין במבצעיו הראשונים של החיל.
 
ב. קיום הקשר עם נקודות ישוב מבודדות

משימה זו גם היא נתונה היתה להשפעה הישירה של עליונות אויבינו באויר וכקודמתה הועתק ביצועה לשעות החשכה. חיל האויר קיים קשר קבוע עם כל ישוב מבודד שדרכי הגישה אליו ביבשה היו מנותקות עד לשחרור הגישה היבשתית אליו. די אם נזכיר בנדון זה, פרט לנקודות חניה רבות בנגב, את  ירושלים, סדום, נבטים ובית אשל. תפקיד זה היה אחד התפקידים שבוצע במשך כל חדשי המלחמה וההפוגה ללא הפסקה. מובן מאליו שביצועה של משימה זו הוגבל גם ע"י השימוש הקרבי במטוסי החיל.

לשיאים בלתי משוערים בשטח זה הגיע החיל לפני המבצע שהיה ידוע בשם "אבק", שנערך לפני מבצע "עשר-המכות". בתקופה קצרה ביותר הועברו ע"י החיל כמה אלפי טונות ציוד צבאי, אספקה ואנשים, אל הנגב המנותק. מבלעדי תגובה חשובה זו, ספק  אם  היו מתאפשרים ביצוע שחרור הנגב והמבצעים שבוצעו אחרי כן בדרום הארז.

ג. הגנה יעילה בפני הפצצות מהאויר

רק עם קבלתם של מטוסי הקרב הראשונים בחיל האויר אפשר היה לגשת לתכנון ביצועה של משימה שלישית זאת. עלינו לזכור שלמטוסי הקרב בחיל נועדו תפקידים אחרים פרט לתפקיד הדפנסיבי, כביכול, של הגנה בפני התקפות-אויר כגון : שימוש כביכול, טקטי נגד מטרות-קרקע, סיורי אויר לצרכי מודיעין, לווי מפציצים וכו'.לפיכך היה צורך בשיקול מחושב ומתוכנן לגבי השימוש היעיל ביותר בהם.

פרט למספר מטוסי הקרב העומדים לרשותו של חיל-אויר, יש עוד גורם חשוב ביותר שבו תלויות הצלחת ביצועה של משימה זו והוא שיטת האזהרה המוקדמת בפני התקפות אויריות. בהעדר אמצעי אזהרה מתאימים כגון רשת ראדאר, צופי-אויר ואמצעים דומים, לא תצלח כל התגוננות אקטיבית כנגד התקפות-אויר ואף במקרה הטוב ביות לא תצדקנה התוצאות את הבזבוז במטוסים וכוח אדם הכרוכים בפעילות מסוג זה, ומאחר שמבלעדי עליונות אוירית, לא יתכן סיוע טקטי יעיל, היה הכרח לכוון את פעילות מטוסי הקרב לפעולות האויב באויר (Armed Reconnaisance)-סיור אלים-תוך צמצום השימוש הטקטי במטוסי החיל נגד מטרות קרקעיות באזורי החזית.

כאן יש להעיר שלא תמיד נראו שיקוליה והנחותיה של מפקדת-החיל בעיני מפקדי כוחות חיל הרגלים.

לאור דברים אלה לא יקשה לקבוע שלצורך ארגון הגנה יעילה בפני התקפות אויר דרושים :
1.רזרבה טקטית מספקת של מטוסי קרב שמתפקידם יהא לקדם את פני מטוסי האויב.
Early Warning System .2 .מערכת אזהרה מוקדמת הדרושה בנקודות מתאימות ורבות ככל  האפשר על פני הארץ,

ד.מיגור כוחו האוירי של האויב ע"י פגיעות בבסיסיו והשתלטות על שמי הארץ

משימה זו היא למעשה תמצית מהותו של חיל האויר כזרוע לוחמת של אומה. אין תפקיד שיעלה בחשיבותו על השגת מטרה זו. לצורך הגשמתה, חייב חיל-אויר להטיל את מלוא משקלו אולם למרות חשיבותה הרבה של משימה זו נאלץ החיל, בהתחשב עם התנאים בהם היה כבול, לדחות את תכנונה וביצועה לשלב מאוחר יותר. הדגמתה של הנחה יסודית זאת נערכה ע"י החיל במבצע "עשר המכות" שנפתח במהלומות קשות שניתכו ע"י חיל-האויר על הבסיס האוירי המצרי באל-עריש שבמדבר סיני, ואשר לא פסקו במשך כל ימי המבצע.

התוצאות ניכרו מיד. פגיעות יעילות בבסיס האוייב צמצמו בהרבה את אפשרויות פעילותו האוירית, ואיפשרו את הטייתם של מספר מטוסים גדול יותר שלהחיל לתפקידים טקטיים ואחרים.

ה. הפצצות אסטרטגיות

המושג "הפצצות אסטרטגיות" פירושו בראש וראשונה, ביצוע התקפות אויריות נגד נקודות חיוניות שלפגיעה בהן תהא השפעה מכרעת על הפוטנציאל המלחמתי של האויב. מטרות אלו נמצאות על פי רוב במרכזי הישוב של מדינות האויב. הפצצות אסטרטגיות יעילות, פרט למטרתן הראשונית, שהיא השמדת כוחו המלחמתי, הפוטנציאלי של האויב, הריהן נועדות אף להטות את מאמציו להתגוננות אוירית וע"י כך שוללות ממנו פיתוחן של אפשרויות הפצצה-אסטרטגית בכוחותיו הוא. מאידך מאפשרות הפצצות מסוג זה, למתקיף, ניצול יעיל של מטוסי קרב לצרכי סיוע ישיר לכוחות הרגלים בחזית, ומונעות מהאויב מתן סיוע כזה לכוחותיו, לאור הצורך בריכוז מטוסי הקרב שלו להגנת המטרות האסטרטגיות.

מסקנות אלו הן פרי נסיון מלחמת-העולם האחרונה, והן היוו את אחד מגורמי הניצחון של בעלות-הברית על גרמניה. חיל האויר הגרמני נועד ביסודו לשימוש טקטי ; לעומתו פיתחו בנות הברית –(ארה"ב ובריטניה) את ההפצצה האסטרטגית, וזו הכריעה בסופה את כוחות האויר הגרמניים והביאה לשליטתם הגמורה של כוחות האויר של בנות-הברית בשמי אירופה. למן אותו רגע הובטח ניצחונן גם ביבשה.

ממבט-עין בוחן על פני מפת ארצות המזרח-התיכון יתברר מיד שלצורך ביצוען של הפצצות אסטרטגיות חייב היה חיל-האויר להיות מצויד במפציצים בינוניים וכבדים אשר טווח פעולתם יאפשר התקפות מסוג זה. אולם לרגל סיבות שונות, וביניהן מחסור בציוד מתאים עד לשלבים הסופיים של המערכה, לא היה באפשרותנו לפתח הפצצות כאלו.

עובדה היא, כי גם הניסיונות המועלים בשטח זה, כגון הפצצת קהיר ודמשק, היו מעודדים מבחינת תוצאותיהם ומגמתם.

 
ג. סיכום
 
שתי שנות קיומו של חיל-האויר הישראלי היו שתי שנות ניסיונות בהנחת יסודות לבנין  כוחות אויר צבאיים, תוך השמדת כוחות האויר של מדינות ערב במידה שהיו קיימים. דבר זה נתאפשר הודות ל : 

1 .תכנון מעולה בשימושם -היעיל של המטוסים שעמדו לרשותנו.
2 .רמת הכשרתם הגבוהה של טייסינו ואנשי צוותות-האויר.
3 .רוח-קרבית מעולה.

בעוד שהתקופה שחלפה היתה תקופה של נסיונות להנחת היסודות, הרי תקופת הבנין החלה זה עתה, ועבודת בנינו של חיל האויר, על ענפיו הסבוכים והמסובכים שעליה אנו מצווים כיום תדרוש מאמץ שלא יפול מזה שנעשה בחדשי הקרבות

אנו רשאים להניח שאויביה הפוטנציאליים של המדינה למדו את לקח מלחמתם בישראל. בזאת  אפשר להיווכח מהגברת זיונן ובראש וראשונה חידוש הציוד של חילות-האויר שלהן ובהקמת חילות אלה במקום שלא היו קיימים כלל (הלבנון ועבה"י). זאת ועוד, מדינות האויב שוקדות על מתן אימון מעולה לטייסים וצוותות האויר שלהן ע"י טובי המדריכים, ויש לשער שבהתמודדות הבאה שתכפה עלינה עלולה להיות מלאכת הלחימה האוירית קשה שבעתיים מזאת שידענו עד כה.

לאור כל אלה לא יפלא, איפוא, כי להגדרת מקומו של חיל-האויר לישראל במערכת כוחות המגן של המדינה תהא נודעת חשיבות מכרעת לגבי סיכויי עמידתנו ב"סיבוב השני".
 
לייבסיטי - בניית אתרים