נכתב ע"י אל"מ (דימ') יעקב בירן  (ביקו)
פעילות טייסת 124, באירוע הטבעת המשחתת  ק-40 אח"י "אילת", היתה  חלק ממאמץ כולל של חיל האוויר, בלילה שבין 22-21 אוקטובר 1967
 

בשנת 1967 היו בחיל האוויר שתי טייסות אשר הפעילו מסוקי חילוץ.
 
טייסת 114, (טייסת מובילי הלילה) אשר הפעילה מסוקי סופר פרלון , וטייסת 124, (טייסת החרב המתהפכת)  אשר הפעילה מסוקי S-58. טייסת 114 החזיקה צוות כוננות בתל נוף, וטייסת 124 בנוסף לצוות הכוננות בתל נוף, החזיקה שני צוותי כוננות בבסיס רפידים (ביר גפגפה).

האירוע התרחש במוצאי שבת 21 באוקטובר, כאשר מפקד טייסת 124 וסגנו נמצאים בחו"ל לקליטת מסוק חדש (בל 205), וברפידים נמצאים שני הקברניטים הבכירים של טייסת 124 ואחד מקמב"צי הטייסת (לכל טייס תפקיד קרקעי בנוסף לתפקידו כטייס).
 
מעט אחרי השעה 17:30, סמוך מאוד לזמן הפגיעה במשחתת "אילת",  התחילו להגיע לצוותים ברפידים ידיעות ובעיקר שאלות מחדר מבצעים באוגדה "האם  חיל האוויר שמע" על  אירוע  פגיעה בכלי שיט ישראלי מול חוף רומני, אשר מתקבל מתחנות הממסר וההאזנה במרחב, בדגש על התחנה בג'בל יעלק.
 
משגברו הדיווחים, מפקד הטייסת בפועל והקמב"ץ אשר כאמור היו ברפידים, ניסו לשכנע את המטה שיזניקו לפחות מסוק אחד לחוף הים, כיוון שהשמועות הלכו והתרבו ותמונת המצב החלה להתבהר.
 
הפניה למטה – אוויר 3, התנהלה גם מרפידים וגם מחדר המבצעים בטייסת בתל נוף. כיוון שהידיעות התרבו והיה ברור כי אכן יש אירוע, החלה הטייסת לארגן ולהחזיר לבסיס צוותים מעבר לכוננות השגרה. רק דקות ספורות אחרי השעה 19:00 הופעלו הסירנות בבסיסי חיל האוויר.
 
קמב"ץ הטייסת בתל נוף הגיע לטייסת, ונאמר לו כי הסירנה מיועדת למטוסי הירוט, אך מהר מאוד שונתה ההוראה ונאמר לו לשלוח דרומה את מירב המסוקים.
 
יש לזכור כי אנו מדברים על מוצאי שבת, חג סוכות, ומרבית הטייסים נמצאו מחוץ לבסיס אצל המשפחות והחברים. כיון שכך, הזניק חיל האוויר מטוסי תובלה קלים ומטוס נורד לצפון, על מנת להעביר טייסים ומכונאים מהר ככל הניתן לתל נוף, לאיוש המסוקים.
 
בסביבות השעה 19:30 הוזנקו שני מסוקי S-58 מתל נוף, והם הופנו צפונה לאסוף צוותים של שייטת 13. לאחר מכן נחתו המסוקים  לתדלוק באל-עריש ולאחד מהם, בעת ההנעה, התפוצץ המנוע כתוצאה משלולית בנזין שנקוותה מתחתיו בזמן התדלוק. משכך כן הנסע השמאלי קרס והמסוק נטה לצד שמאל. טייס שמאל קפץ מהמסוק החוצה ונפגע מהלהב אשר פגעה בקסדה. הטייס פונה לבדיקות בסורוקה.
 
בסביבות 19:45 הוזנקו לזירת האירוע מסוק נוסף מתל נוף, ואחד ממסוקי הכוננות מרפידים. מסוק הכוננות מרפידים מוטס על ידי חצרוני וביקו (הח"מ) הגיע ראשון לזירה אך לא הורשה להיכנס לים, ועוכב כחצי שעה בבלוזה, על החוף, בכדי לתת לשני מסוקי הסופר פרלון לחלץ ניצולים.



  מסוק S-58 מחלץ (תמונה:דרור לביא)

לאחד ממסוקי הסופר פרלון הייתה תקלה בכבל של המנוף, וקברניטו החליט לנחות על המים על מנת לאסוף נפגעים, אולם מים שחדרו למערכות קרקעו אותו מהמשך פעילות, והוא נחת על החוף והמתין למכונאים.
 
כבר בסביבות 20:30 הוצב שולחן שליטה על ידי טייסת 124- שכלל מכשירי קשר לתקשורת ושליטה במסוקים בזירת האירוע, ומכשירי קשר לתקשורת עם מטה חיל האוויר, ולקשר עם חדר המבצעים של הטייסת בתל נוף.
 
צוותים רפואיים הקימו "ראש חוף"-נקודת טיפול ראשונית על החוף בפיקודו של ד"ר יהודה דנון, (לימים קצין רפואה ראשי בדרגת תת אלוף) ובנוסף, הצטרפו רופאים  לחלק מהמסוקים על מנת לתת טיפול ראשוני למחולצים כבר באויר. שיטת העבודה הייתה חילוץ האנשים מהמים או מהטרפדת, הבאתם לטיפול ראשוני ולמיון על החוף, ומשם ברכבת אווירית לבית חולים סורוקה או לשדה תעופה באל עריש, ומשם במטוסי תובלה לבתי חולים במרכז הארץ.



מסוק סופר פרלון נחת על המים לחלץ ניצולים

מרגע הקמת שולחן הבקרה, כל פעילות המסוקים התרכזה אצלו ודרכו, ופעלה בתאום מלא עם ראש החוף הרפואי.
 
טייסת 124 הפעילה באותו לילה תריסר צוותים אשר מרביתם חילצו נפגעים מהמים, וחלקם מטרפדת אשר הגיעה לזירה בסביבת חצות הלילה ואספה אנשים מהמים. המסוקים אף הורידו צוותים רפואיים לכלי שיט של חיל הים למתן טיפול ראשוני למחולצים. מספר המחולצים בכל סבב לא היה על פי הגרפים והטבלאות של מגבלות המסוק אלא כל קברניט העלה עוד ניצול ועוד ניצול, עד שהרגיש כי הגיע למגבלת המסוק בפועל.
 
במהלך הפעילות חילצה טייסת 124 כ- 113 לוחמים, וטייסת 114 עוד כ- 47 לוחמים. סה"כ חולצו על ידי המסוקים  כ- 160 לוחמי חיל הים, מרביתם חולצו חיים, חלקם נפטרו לפני החילוץ או במהלכו והועלו על ידי חבריהם למסוקים, וחלקם נפטרו בהמשך כתוצאה מהחבלה שספגו בפגיעה או מהשהייה במים. על המשחתת היו באותו יום קרוב ל- 200 אנשי צוות ומצטרפים.
 
צוותי המסוקים השתדלו להטיס את הפצועים ישירות לבאר שבע ולא להתעכב באל עריש, הבסיס הקרוב, ולתדלק עם פצועים "בבטן" ורק בדרך חזור, אם היה צורך, לנחות באל עריש, לתידלוק. מטוסי תובלה נחתו באל עריש לפנוי פצועים לבתי חולים במרכז הארץ, ועל פי הנחיות אנשי הרפואה, הוחלט אם הפצועים יוטסו ישירות לבאר שבע או יונחתו באל-עריש לפינוי צפונה.
 
מטוסי נורד שיצאו מבסיס תל נוף הצניחו מאוחר יותר דלק אל ראש החוף, דבר שאיפשר למסוקים לתדלק בזירה ולא לעזוב במהלך הסריקות בים לתידלוק באל עריש.
 
אם היה על חיל האוויר לארגן "תרגיל" בסדר גודל כזה, היה התכנון נמשך על פני ימים רבים – במקרה זה ההתארגנות הייתה "תוך כדי תנועה". צוותים לא תמיד מוסמכים – חלק ממפעילי המערכות (מכונאים מוטסים) היו מכונאים בכירים שלא הוסמכו כמכונאים מוטסים, וחלק  מהקברניטים היו קברניטים צעירים אשר לא התנסו בחילוץ בעומק הים.
 
סה"כ הפעיל חיל האוויר במהלך הלילה 3 מסוקי סופר פרלון ו- 12 מסוקי S-58 לחילוץ והעברת פצועים, 8 מטוסי ווטור ו- 10 מטוסי שחק להנרה ראשונית ולחיפוי על הזירה מחשש לירי נוסף של המצרים.

כמו כן הופעלו 11 מטוסי נורד מטייסת 103, 2 מטוסי דקוטה ומטוס סטרטוקרוזר (ענק) אחד מטייסת 120 למשימות הנרה, הצנחת דלק, ומימסר קשר בין המסוקים אשר ריחפו מעל הים, בעומק לבין בקרת ראש החוף ותחנות הבקרה האוויריות (יב"א) ולהעברת תמונת מצב למוצב השליטה של חיל האוויר.
לייבסיטי - בניית אתרים